תא"ק 30950-02-16 בנק הפועלים בע"מ נ' עואודה ואח'

המבקש ערב להתחייבות הנתבע מס' 1 בתיק, בעל החשבון, מר עואודה אשרף (להלן: "החייב"), להסכם הלוואה מיום 29/3/11 בסך קרן 205,000 ₪, שיתרתה 65,741 ₪.

ביום 15/2/16 הוטלו עיקולים זמניים במעמד צד אחד וביום 24/3/16 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד שני הנתבעים, לפי בקשת תובע, ולה צורף אישור מסירה מיום 22/2/16, חתום ע"י כל אחד מהנתבעים.

ביום 24/4/16 (א' דחול המועד פסח, תקופת פגרה) הגיש המבקש בקשה דחופה למתן רשות להתגונן וביטול עיקולים זמניים, וביום 1/5/16 נדחתה הבקשה עקב היות התיק סגור.

ביום 16/5/16 הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין, בה טען המבקש ראשית כי כתב התביעה לא נמסר לו, וכי אישור המסירה מזוייף. המבקש טוען כי כתב התביעה לא נמסר לאשתו או לבנו. לבקשה צורף אישור המסירה של מכתב ההתראה, שבוצע ע"י המוסר סאמר באשאראת, בעוד האישור על בסיסו ניתן פסק הדין נחזה להיות חתום ע"י המבקש עצמו, והמסירה בוצעה ע"י מר מנסור ח'ורי. ב"כ המבקש מטיל ספק באמינותו של המוסר, המוכר לו, ולא ידוע למי מהמוסרים הכוונה.

לגוף התביעה טוען המבקש כי אינו ערב לבעל החשבון, וכי המשיב מבקש לסבך אותו בתיק לא לו. המבקש הסתפק בתצהיר מפנה לבקשה, בניגוד לפסיקה. בתצהיר, שתמך בבקשת הרשות להתגונן, שניסה המבקש להגיש, טען כי לא חתם על ערבות להלוואה נשוא התביעה, אלא רק להלוואה אחת בעבר, אשר החייב פרע, ואילו המשיב המשיך ונתן לחייב הלוואות בערבותו ללא ידיעתו ותוך זיוף.

המבקש נדרש לתקן את תצהירו ולהתייחס למועד הידיעה אודות כתב התביעה, והגיש ביום 4/7/16 בקשה מתוקנת. לעניין מועד הידיעה טעם כי נודע לו אודות כתב התביעה מקבלת העיקול בבנק הפועלים, חזר על טענותיו בעניין אישורי המסירה שנמסרו לאשתו או בנו, ועמד על כך שלא קיבל את כתב התביעה. המבקש גם חזר על נימוקי ההגנה שבבקשת הביטול הראשונה בתצהירו.

המשיב הגיב כנדרש, טען כי מסירת כתב התביעה בוצעה לידי המבקש עצמו ביום 22/2/16, כי ביום 4/4/16 נמסר פסק הדין מיום 24/3/16 עם מכתב התראה לרעיית המבקש, שסירבה לחתום על אישור המסירה.

ב"כ המשיב ציין כי לבקשת הרשות להתגונן שניסה המבקש להגיש ביום 24/4/16 צורף יפוי כח מיום 19/3/16, וכי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה רק ביום 16/5/16, לאחר שנמסרה לאשת המבקש האזהרה בתיק ההוצל"פ. ב"כ המשיב גם מפנה לכך שהבקשה המשלימה הוגשה רק ביום 4/7/16 ולה צורף תצהיר מיום 20/5/16.

המשיב טוען כי המבקש השיב לשאלת ביהמ"ש בעניין מועד הידיעה בהתחמקות, והגשת בקשת רשות להתגונן ולה מצורף יפוי כח מיום 19/3/16 מאמתת את קבלת מסירת כתב התביעה ביום 22/2/16 ע"י המבקש עצמו. למרות ידיעתו המוכחת, טוען המשיב, בחר המבקש להגיש את הבקשה רק ביום 24/4/16, לאחר מתן פסק הדין. לתגובה צורפו אישורי מסירה של כתב התביעה ושל העיקול הזמני, של מכתב ההתראה ופסק הדין ושל האזהרה.