תא"ק 30504-08-15 ג'נטוס נ' חקלאות וגרעיני אלשריף בע"מ ואח'

לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 31.10.16 שניתן נגד המבקשים ביום 31.10.2016 בהיעדר הופעה לדיון שנקבע לבירור בקשתם למתן רשות להתגונן. על פי הנטען, ב"כ המבקשים לא רשם בטעות את מועד הדיון ביומן. כן נטען כי אין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר וכי השיקים שבבסיס התובענה נמסרו למשיב בעסקת ניכיון שיקים אך המשיב לא העביר כספים למבקשים וסירב להשיב לידם את השיקים.

המשיב התנגד לבקשה לביטול פסק הדין וטען כי מועד הדיון נקבע בנוכחות בא כוחם בדיון שהתקיים ביום 24.11.2015 בבקשה לביטול העיקולים הזמניים במסגרתו הגיעו הצדדים להסכם לפיו המבקשים ישלמו למשיב 2,500 ₪ לחודש החל מיום 1.1.2016 ועד 1.5.2016 ולאחר מכן יעמוד התשלום על 5,000 ₪ לחודש עד ל- 1.10.2016, סמוך למועד הדיון בבקשה למתן רשות לתהגונן. עוד הוסכם בין הצדדים כי ככל שתינתן למבקשים רשות להתגונן וייקבע התיק להמשך דיון יוגש הסדר נוסף בעניין המשך התשלומים החודשיים. המבקשים לא עמדו בתשלומים והשיקים שמסרו במסגרת ההסכמות הנ"ל חוללו.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

נפסק כי בבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על-פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ישקול בית המשפט שני שיקולים: האחד הוא הטעם למחדלו של המבקש, והשני הצלחת הגנתו של המבקש (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פורסם בנבו).

ככלל, שאלת סיכויי ההגנה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש. עם זאת, נפסק כי אף שבית המשפט מתייחס ברוחב לב לבקשות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין אף אם הצביע המבקש על סיכויי הגנה טובים (רע"א 4163/13 בלאגנאק אינבסטמנס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו). אין הביטול נעשה כדרך השגרה ובעל דין שזלזל בחובותיו הדיוניות כלפי בית המשפט יישא בתוצאות. וככל שהמבקש סבור כי בקשתו נדחתה עקב מחדל של בא כוחו, תרופתו הינה לתבוע מבא כוחו פיצויים (בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל ואח' פורסם בנבו).

בענייננו, אי הופעתם של המבקשים נבעה מטעות בא כוחם אשר לא רשם מועד הדיון ביומנו. כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 24.11.15 מועד הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן נקבע בנוכחות בא כוח המבקשים, וכעולה מהתיק המבקשים זומנו לדיון כדין.

בכתב התביעה נטען על ידי המשיב כי השיקים נשוא התביעה נמסרו לו כהחזר עבור חוב ששילם במקום המבקשים, אולם שיקים אלו לא כובדו ולא נפרעו. מנגד, המבקשים טוענים כי השיקים נמסרו למשיב לשם ניכיון שיקים עבורם וכי ניכיון השיקים לא בוצע על ידי המשיב. בדיון ביום 24.11.2015 הגיעו הצדדים להסדר לתשלום חלק מהחוב למשיב. דבר אשר אינו מתייש עם טענתם כי אינם חייבים דבר למשיב. מתגובת המשיב עולה כי המבקשים לא המשיכו לשם על פי ההסר מחמת מצוקה כלכלית, שכן השיקים שמסרו למשיב חוללו בשל הגבלת חשבון הבנק.

יחד עם זאת ועל מנת לא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקשים, אני מתנה את ביטול פסק הדין בתשלום יתרת סכום ההסדר מיום 24.11.2015, על סך של 17,500 ₪ וכן 2,500 ₪ הוצאות בגין אי ההופעה לדיון וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.