תא"ק 30270-12-16 רונן כהן שור,השקעות בע"מ נ' עירית קרית גת

בפניי בקשה של הנתבעת להורות על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה.

בבקשה הנדונה נטען, כטענת סף עיקרית, כי התביעה ונספחיה אינם עונים על דרישת תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), בנוגע לדרישת הסכום הקצוב ולכן יש להורות על מחיקת הכותרת, ולהעבירה להליך של סדר דין רגיל.

ביתר פירוט, בבקשה נטען, בעיקרי הדברים, כדלקמן-

בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, שצורף לכתב התביעה, נקבע כי התובעת תגיש חשבונות לתשלום שכרה לבחינה ואישור של נציגי הנתבעת, ומכאן שהסכום החודשי שצוין בכתב התביעה, שלפי הטענה הנתבעת חייבת בתשלומו, אינו סכום סופי, אלא נתון לשיקול דעתו והערכתו של נציג הנתבעת, ומכאן שאינו מתיישב עם המונח "סכום קצוב", כנדרש בתקנות.

לאור המחלוקת בין הצדדים באשר למועד חתימת ההסכם ומשכו, סכום התביעה לא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט. מהתכתבויות שצירפה התובעת לכתב התביעה עולה כי לגזבר העיריה טענות באשר לאי ביצוע התחייבויות התובעת, כפי שאלו הוסכמו ונחתמו על ידי הצדדים. התובעת לא פעלה על פי סעיף 10א' להסכם, מכיוון שלא הגישה את החשבונות במועדים שנקבעו, בצירוף דו"ח שעות מפורט. מהנדס הנתבעת, לאחר שבדק את החשבונות שהוגשו על ידי התובעת, אישר רק את חלקם. בנסיבות העניין, וכל עוד לא אושר החשבון במלואו, אין המדובר בסכום קצוב, אלא בסכום הנתון להערכה ושומה. התובעת הגישה דוח שעות חלקי, בחלוף 8 חודשים ממועד חתימת ההסכם (לשיטתה), בניגוד להוראותיו הברורות של ההסכם בין הצדדים. הדו"ח המשוחזר שהוגש על ידי התובעת לוקה בחסר ואינו סביר בעליל. יש מקום למסקנה כי התובעת לא ניהלה רישום חודשי ומסודר ומגובה באסמכתאות לפי ההסכם, וגם מטעם זה אין בפני בית המשפט תביעה על סכום קצוב.

התובעת הסתמכה על הסכם שנחתם בין הצדדים, אך בד בבד טענה כי הוראות ההסכם שונו בעל פה בין התובעת לבין נציג הנתבעת (סעיף 12 לכתב התביעה), וגם מטעם זה התביעה אינה מכוח חוזה והתחייבות מפורשים כנדרש בתקנות.

אצל הנתבעת נוצר חשש כי התובעת פירשה את עבודתה כשתדלנות, בהתייחס לתקופת עבודתה הקודמת ברשות מקרקעי ישראל ולכן ניתן להבין, בדיעבד, מדוע התובעת לא ראתה לנכון לעמוד בתנאי ההסכם ולהגיש דו"ח חודשי המגובה במסמכים ואסמכתאות, בהתאם לדרישת ההסכם. בפסיקת בתי משפט ניתנה התייחסות לבעייתיות הכרוכה בתופעת השתדלנות.

הנתבעת הגישה שני תצהירים מטעמו של מר שמואל וולמן לתמיכה בבקשה, האחד, על דרך ההפניה והשני, תצהיר מפורט.

הנתבעת נסמכה בבקשתה (ובתשובה מטעמה) על החלטה שניתנה ב-בבש"א (שלום טבריה) 503/06 מועצה מקומית איקסאל נ' תופיק דראושה, חברה לבניין ופיתוח בע"מ, שבה נקבע כי מקום שהתביעה הוגשה על יסוד חשבון שטרם אושר, על פי התנאים שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, הרי שלא ניתן לראות את סכום התביעה כסכום קצוב, והתביעה אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר.

התובעת טענה, בתגובה לבקשה הנדונה, כי התביעה הוגשה על יסוד הסכם שנחתם בין הצדדים למתן שירותים משפטיים. בסעיף 9א' להסכם נקבע שכר גלובלי וקבוע בלא תלות בכמות שעות או בהיקף העבודה. סכום התביעה הינו מכפלה של השכר החודשי שנקבע בסעיף 9 א' להסכם ב- 10 חודשי התקשרות בין הצדדים, בצירוף מע"מ כדין, ולכן מדובר בסכום קצוב. יש מקום לדחות את הבקשה בהעדר תצהיר מפורט מטעם הנתבעת (בינתיים הוגש תצהיר מפורט- מ.ה.). התביעה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנה 202(1)(א) לתקנות. טענת הנתבעת שלפיה התביעה אינה על סכום קצוב, מכיוון שהסכום החודשי שצוין בהסכם כפוף לשיקול דעתו והערכתו של נציג מטעמה, הינה בבחינת טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואין מקומה להתברר במסגרת בקשה למחיקת כותרת, ולכל היותר, המדובר בטענת הגנה שניתן להעלותה בבקשה למתן רשות להגן. פסק הדין עליו הסתמכה הנתבעת בבקשתה אינו רלבנטי לעניין הנדון. למרות שתשלום דמי הייעוץ היה כפוף לאישורו של נציג הנתבעת, הרי שעדין מדובר בסכום קצוב, מכיוון שאין פירושו סכום מוסכם. התביעה מבוססת על חוזה בכתב, וגם אם נעשו שינויים כלשהם לגבי האופן שבו פעלו הצדדים ליישום ההסכם, אין בכך כדי לגרוע מכשירות התביעה בעניין זה.

הנתבעת, בתשובה מטעמה, חזרה על עיקרי טענותיה בבקשה הנדונה, והוסיפה, בעיקרי הדברים, כי לא נפל פגם בתצהיר שהוגש מטעמו של מר וולמן כתמיכה לבקשה. פסק הדין עליו הסתמכה בבקשתה (בעניין "איקסאל"), הינו רלבנטי לעניין שבפנינו, והמשיבה מתעלמת מהוראותיו של ההסכם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה למחיקת הכותרת.