תא"ק 29746-07-14 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' צירניכוב ואח'

בפני בקשה מטעמו של המבקש לביטול פסק דין שניתן ביום 6.10.2014, בהעדר הגשת בקשת רשות להגן מטעמו.

המבקש טען בבקשתו שקיבל את כתב התביעה בחודש אוגוסט 2014, בגלל מצבו הכלכלי הדחוק פנה ללשכה לסיוע משפטי, וזו סירבה לייצגו בשל הכנסותיו, משכך, התפנה לאתר עו"ד שייצג אותו, ובסופו של דבר איתר עורכת דין שהסכימה לייצגו בתום החגים, אלא שמיד עם תום החגים ניתן פסק דין כנגדו.

בנוסף טען כי יש מקום לברר את טענות ההגנה שהועלו בבקשה לביטול פסק הדין מטעמו, מהטעם שבאמתחתו טענות הגנה של ממש, ובכלל זה טען שסכום התביעה אינו נכון מכיוון ששילם במשך שנים את חוב המשכנתא, וגרושתו לא שילמה את החזרי ההלוואה בתקופה שהמבקש שהה בחו"ל, למרות שהעביר לה 10,000 ₪ מידי חודש, ובסופו של דבר עזבה את הדירה. כאשר חזר לארץ בשנת 2010 שילם חלק מהחוב, וניסה להגיע להסדר עם המשיב, אלא שהדבר לא צלח בידו. כן טען שכונס הנכסים מכר את הדירה במסגרת הליכי מימוש משכנתה לאחר שעמדה ריקה במשך כשנתיים. כונס הנכסים לא הסכים למכור את הדירה בינואר 2012 לרוכש שהוצע מטעמו בטענה שקיבל הצעה גבוהה יותר, אלא שהדירה נמכרה רק כשנה מאוחר יותר לרוכש אחר שהוצע על ידי המבקש, בסכום של 478,000 ₪, שהיה בו כדי לכסות את מלוא יתרת החוב.

המשיבה הגישה תגובה מטעמה והביעה התנגדות לבקשה לביטול פסק דין, מהסיבות שפורטו בה, והוגשה תשובה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין, וזאת כנגד ובכפוף לתשלום הוצאות על ידי המבקש.

המבחנים העיקריים לצורך ביטול פסק הדין הינם- האם הוצגו טעמים המצדיקים את העדר הגשת כתב ההגנה בתוך המועד שנקבע בדין, והאם המבקש העלה טענות הגנה הראויות לבירור, כאשר בשלב זה של ההליך המשפטי אין מדקדקים בבדיקת הטענות, או בדרכי הוכחתן, וכן יש ליתן את המשקל המתאים לכך שזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות הינה בבחינת זכות יסוד.

מכיוון שכתב התביעה הומצא למבקש כדין אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבחובת הצדק.

עם זאת, מעיון בכל שהובא בפני התרשמתי שהשיהוי בהגשת כתב ההגנה מטעמו של המבקש לא נבע מזלזול בהליך המשפטי, שכן לטענתו פעל לצורך קבלת ייצוג משפטי, ולאחר שנדחה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, פעל לאתר עורך דין שיסכים לייצגו אלא שהדבר ארך זמן.

היה על המבקש להגיש בקשה לבית המשפט לצורך הארכת המועד להגשת פרשת הגנתו, ויש להניח שבית המשפט היה נעתר לכך תוך קציבת המועד לכך, וזאת לא נעשה, והמדובר במחדל, אלא שלטעמי ניתן לזקוף לחובתו של המבקש מחדל זה בחיוב מתאים בתשלום הוצאות, תחת דחיית בקשתו לביטול פסק הדין.

באשר למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, הנני סבור שזו הוגשה במועד הנקוב בדין, מכיוון שפסק הדין נשלח למבקש ביום 7.10.2014, והבקשה הנדונה הוגשה ביום 9.11.2014. לא הוצג בפני אישור מסירה, אלא שיש לשים לב לפגרת חג הסוכות של בתי המשפט שחלה בתוך המועד להגשת הבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות ההגנה שהעלה המבקש, נראה לי כי יש מקום ליתן לו את יומו בבית המשפט, ולאפשר לו להגיש בקשה למתן רשות להגן, ומבלי שיש בכך כדי לחוות דעה לגבי משקלן, או סיכויי קבלתן של טענותיו, וכן יש ליתן בנסיבות העניין משקל מתאים לזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות.

להשלמת התמונה אציין שהמשיב העלה בתגובתו טענות שונות לטענות ההגנה שהעלה המבקש בבקשתו ותצהירו, אלא שלא מצא לנכון לתמוך את תגובתו בתצהיר מטעמו.

יש מקום, בנסיבות העניין, להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיב, בשל המחדלים שנפלו בהתנהלותו של המבקש, באי הגשת בקשת רשות להגן במועד, ובאי הגשת בקשה מתאימה להארכת המועד להגשתה, ובשל הטורח שנגרם למשיב בהגשת הבקשה למתן פסק דין, ולפיכך הנני מורה כי המבקש יפקיד בקופת בית המשפט סכום כולל של 1,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו.

ככל שהסכום הנ"ל יופקד בקופת בית המשפט במלואו ובתוך המועד הנ"ל יחשב פסק הדין כמבוטל, והמזכירות תעביר את הסכום שהופקד ישירות למשיב, כנגד המצאת פרטי חשבון בנק לצורך ביצוע העברת הכספים אליו.

המבקש יגיש בקשה למתן רשות להגן מטעמו בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו, וזאת בכפוף להפקדת הפיקדון הכספי.

המזכירות מתבקשת להודיע לי על הפקדת הפיקדון הכספי.

המזכירות תודיע לצדדים.