תא"ק 28934-09-15 צוהל יבוא ושיווק בע"מ נ' גרינברג ואח'

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן וזאת עד 30 יום לאחר מתן החלטה בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות אשר הוגשה על ידי המבקשים. בין היתר נטען כי המשיבה נמצאת בהליכי פירוק; אין לה כל נכסים ורכוש וקופתה ריקה. עוד נטען כי מדובר בתביעה חסרת בסיס המתייחסת לאירועים שאירעו לפני 20 שנה ובפי המבקשים טענות הגנה טובות ובכלל זה התיישנות, שיהוי ניכר והשתק. עוד נטען כי המבקשת 2 הינה חברה זרה וממילא ידרש פרק זמן נוסף לשם הכנת הגנתה.

2.המשיבה מתנגדת, טוענת כי כתב התביעה הוגש עוד בחודש ספטמבר 2015 והיה למבקשים די והותר זמן להכין את הגנתם..לטענתה התביעה מתבססת על פסק דין חלוט ומעלה היא שאלה של ממש שיש לדון בה. המשיבה מפנה להלכת בובליל, רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.2007), וטוענת כי לא מתקיימים שני התנאים המצטברים המצדיקים דחייה בהגשת כתב הגנה/בקשת רשות להגן עד להכרעה בבקשה.

3.המבקשים השיבו לתגובת המשיבה, הפנו להחלטות של בתי המשפט השונים בהליכים קודמים בין הצדדים (החלטת השופטת לבהר – שרון; החלטת השופט אורנשטיין) ובקשו ללמוד וללמד מהן על הקושי הרב שבניהול התביעה לאחר שנים כה רבות. כן נטען כי לא ברור מהו הנזק שיגרם למשיבה אם בית המשפט יעתר לבקשה, מאידך הנזק אשר עלול להגרם למבקשים הוא רב, שכן לא יהיה להן מקור להיפרע הימנו אם תדחה התביעה. עוד מפנים המבקשים ללשום סעיף353א לחוק החברות הקובע ככלל שיש לחייב חברה בהפקדת ערובה והחריג הינו הפטרה מהפקדה שכזו.

דיון והחלטה

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לה, ובכתב התביעה אני סבורה כי דין הבקשה דנן, למתן ארכה להגשת בקשת רשות להגן עד להכרעה בבקשה להפקדת ערובה דינה להדחות.

ההלכה הרלוונטית לענייננו היא זו שאליה התייחס גם המבקש, הלכת בובליל, שם נקבע: "יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות (השוו, רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט(4) 700; רע"א 6550/06 עמותת מוסדות סאטמר נ' שיכון קרית יואל בע"מ (טרם פורסם)). כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר."

5.הלכה זו מנחה את בית המשפט אשר שב ומדגיש: "מצאתי לנכון להעיר למבקשת, כי אין בידה זכות שטענתה בבקשה לסילוק על הסף תידון עוד בטרם הוגש כתב הגנתה, וככלל אין זה ראוי להאריך מועד להגשת כתב הגנה כשמוגשת בקשה לסילוק על הסף ובית המשפט מתבקש להקדים ולדון בבקשה. (ההדגשה שלי ח.פ)

לענין זה ראו החלטתו המפורטת של השופט (כתארו אז) א' גרוניס ברע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג ([פורסם בנבו], 5.2.2007); יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) סעיף 336 (ה"ש 29)). העולה מהאמור שם הוא, כי: "ככלל מן הראוי שהדיון בערכאה הדיונית ייערך לאחר שהוגשו כתבי הטענות כולם ... הגשתה של בקשה לסילוק על הסף ... לא ראוי לה שתעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב הגנה" (פסקה 7 לפסק הדין ברע"א 9030/04 אירופה ישראל (מ.מ.ש) נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ ([פורסם בנבו], 26.6.2007)." [רע"א 2655/12 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 29.5.2012)(להלן: עניין אסותא)]

וכך מנחה ההלכה גם את בתי המשפט כי: "גם מוטב אילו בית המשפט היה מורה תחילה על הגשת כתב הגנה ורק לאחר מכן דן בבקשה לסילוק על הסף (או פוסק שהטענות הכלולות בה תתבררנה במהלך שמיעת התיק לגופו)." [עניין אסותא]".

6.בהתאם להלכה הנוהגת, עלי לבחון שתי שאלות:

האם יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית?