תא"ק 28926-10-14 בנק לאומי לישראל בעמ נ' כמאל

לפניי תביעת התובע נגד המבקש, עו"ד במקצועו ובהשכלתו, אשר פתח חשבון בבנק.

בחשבון נצברו יתרת חובה בחשבון עו"ש ופיגור בתשלומי הלוואות בסכום של 309,978 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבע התגונן בתצהיר קצר מטעמו בטענה לפיה החשבון נפתח לבקשת אחד, מר יוסף נאסראלדין, בעלים ומורשה חתימה בחברת יוסף כמאל בע"מ יוזמים ובונים בע"מ (להלן: "החברה"), בתיאום עם התובע, וכי מר נסראלדין והתובע התחייבו בפני המבקש כי מר נסראלדין ישלם כל סכום חוב שיווצר בחשבון.

המבקש מוסיף כי לא קרא את המסמכים, עליהם חתם, והסתמך על התחייבות התובע ומר נסראלדין.

כבר עתה יצויין כי אין התאמה בעובדות בין הבקשה לתצהיר בעניינים מהותיים, ורק העובדות בתצהיר תילקחנה בחשבון בשיקול הגנת המבקש. דוגמה בולטת הינה הצהרת ב"כ המבקש בסעיף 4 לבקשה "הנתבע יטען כי התובע התחייב בפניו כי לא ייתבע בגין כל חוב שיווצר בחשבון הנ"ל נהפוך הוא מי שיידרש לכסות את החוב באם יתקיים הינו מר יוסף נסראלדין הנ"ל". אין הדבר זהה לאימרה בסעיף 2 לתצהיר: "... תוך התחייבות של התובע ומר יוסף נסראלדין כי כל חוב ו/או תשלום אשראי שיווצרו לטובת התובע ישולמו על ידי מר יוסף נסראלדין". מהתצהיר גם נשמטה הטענה לפיה החתימה על המסמכים היתה "לצרכים פורמאליים" (סעיף 7 לבקשה), כי פתיחת החשבון ע"י המבקש עבור מר יוסף נסראלדין נעשתה "לצורכי התובע" (סעיף 6 לבקשה) וכי "החשבון נפתח על פי בקשת התובע" (סעיף 2 לבקשה). בתצהיר נכתב במפורש כי החשבון נפתח "על פי בקשת מר יוסף נסראלדין בתיאום עם התובע" (סעיף 2 לתצהיר). המבקש גם לא העלה כל טענה לעניין נכונות סכום החוב, בניגוד לטענת בא כחו, שגם היא אינה מהווה הגנה בהיותה סתמית, "החוב הנ"ל הינו מוגזם ובלתי נכון" (סעיף 5 לבקשה).

עובדה מקדמית נוספת, שיש לציין הינה כי המבקש חתם גם כערב לחשבון החברה, יחד עם מר יוסף נסראלדין. בעניין זה הוגשה ע"י המשיב תביעה בתיק תא"ק 28777-08-14, שם התגונן המבקש, בעל מניות ומנהל בחברה בטענה כי מר נסראלדין ביצע את ההתקשרות עם התובע, והיה אחראי על ענייני החברה "ואם חתמתי על מסמך כלשהו עשיתי זאת לפי בקשת הנתבע מס' 2 [מר נסראלדין, הערה שלי, ג.ס.ב] אשר הצהיר בפניי כי הוא אחראי בפני התובע על החשבון..." (סעיף 2 לתצהיר המבקש בתא"ק 28777-08-14). בדיון לפניי הוגשו בהסכמה הפרוטוקול בתיק תא"ק 28777-08-14, ההחלטה שבו ופסק הדין (מש/1). בקשת הרשות להתגונן שם נדחתה וניתן פסק דין נגד החברה והמבקש. נגד מר נסראלדין ניתן פסק דין בהעדר הגנה לפני כן.

אין בהחלטת כב' הרשם הבכיר זיתוני כדי להוות החלטה מחייבת בתיק זה, אשר מעמד המבקש בו שונה, הטענות שונות במעט, והחשבונות נפתחו במועדים שונים.

מלימוד העובדות, שהוצהרו בתיק ובמוצג מש/1 עולה כי המבקש הינו בעל מלוא מניות החברה מאז חודש מאי 2014, ומנהל החברה יחד עם מר נסראלדין מאז הקמתה ביום 3/2/11 (דו"ח רשם החברות, ת/1 במש/1). בחודש מאי 2014 כבר הועברה זכות החתימה למבקש לבדו, כאשר לפני כן חתימתו או חתימת מר נסראלדין היו מחייבות את החברה.

בחשבון נשוא תיק זה אישר המבקש כי פתח את החשבון, חתם על "טופס הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה" בו סומנה בבירור האפשרות: "אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולת בעלי החשבון", ועל בקשות אשראי שונות (נספחי כתב התביעה). טענת המבקש כי פתח את החשבון על מנת שישמש את החברה ועל בסיס הסכמתו עם מר נסראלדין והמשיב כי מר נסראלדין הוא שיפרע את החיובים, שיווצרו בחשבון, הינה טענת הגנה כה קלושה ודחוקה, שקשה להאמין כי היא מועלית ע"י עו"ד.