תא"ק 28867-05-14

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

לפניי בקשת המבקש לביטול פסק הדין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 3/9/14. פסק הדין ניתן על בסיס אישור מסירה, שנמסר כנטען ביום 5/6/14 לאביו של הנתבע, שסירב לחתום.

המבקש טוען כי לא נודע לו על כתב התביעה, אלא רק ביום 6/1/15, עת קיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ.

המבקש טוען כי הינו לקוח ותיק של הבנק, קיבל ממנו מדי פעם אשראי ועבד עימו בשיתוף פעולה. המבקש מציין כי בחודש מאי 2014 הגיעה יתרת החוב בחשבון העו"ש לכ-40,000 ₪, הוא הוזמן ע"י פקידי המשיב, שנקב בשמם לבנק, ושם הוסכם כי אם יפקיד את הסכום 20,000 ₪, לא יועבר התיק לתביעה. המבקש הפקיד את הסכום בבנק ביום 12/6/14 וצירף את מסמך ההפקדה. המבקש טוען כי פנה לבנק לאחר קבלת האזהרה, נאמר לו כי הפקיד שהזמין אותו עזב, וכי עליו לפנות לעורך הדין ומבחינת הבנק "הכל בסדר". המבקש התייחס להסכם פשרה, שלא הוגש, וטען כי לא חתם עליו.

המשיב הגיש תגובה, חזר על מסירת כתב התביעה והפנה לתצהיר המוסר, שצורף לבקשה לביטול פסק דין. המשיב טען כי המבקש פנה למשרד ב"כ המשיב לאחר קבלת כתב התביעה, וביום 12/6/14 הושג הסדר לפיו אם יפקיד המבקש את הסך 20,000 ₪, יסכים המשיב לתשלומים בני 4,150 ₪ לחודש והיה עליו לחתום על הסדר על מלוא החוב, אך הוא נמנע מלעשות כן. צורפה טיוטת ההסדר. המשיב טען כי המבקש לא שילם את התשלומים ולא חתם על ההסדר למרות פניות רבות אליו, על כן הוגשה הבקשה למתן פסק דין. התגובה לא נתמכה בתצהיר ולא צורף לה כל מסמך, המעיד למשל על משלוח ההסדר בפקסימיליה או על דרישה לחתימה עליו.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, בה טען כי אינו מתגורר עם אביו, וכי אביו לא קיבל עבורו כל מכתב. הטענה לא גובתה בתצהיר של המבקש או של אביו. המבקש מלין על כך שהמשיב הסתיר מבית המשפט את ההסדר, הנטען והמוכחש, ובמיוחד את הסכום שהופקד לפני הגשת הבקשה לפסק דין, וטוען כי הדבר מחזק את טענתו כי ההסדר נעשה עם הבנק ולא עם בא כחו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, מחמת הספק במסירתו כדין. סמיכות המועדים בין מסירת כתב התביעה לכאורה למועד ההפקדה מעלה אפשרות כי למבקש נודע על כתב התביעה, אך בהינתן כי לא הוגש תצהיר הגורמים הרלוונטיים בבנק, שיסתור את טענת המבקש בתצהיר, לפיה הגיע לבנק עקב פנייה טלפונית של מעיין או דן, נותרת גרסתו בעינה.

גם העובדה שבעת הגשת הבקשה לפסק דין לא צויין ולו במילה כי המבקש הפקיד סכום משמעותי בסך 20,000 ₪, מצדיקה ביטול פסק הדין. סיבה נוספת בגינה מצאתי לנכון לקבל את טענת המבקש לפיה הגיע לבנק והפקיד סכום משמעותי בהסכמת הבנק ללא קשר להגשת התביעה, הינה כי לא מצאתי במסמכי התיק ולו מכתב התראה אחד, לא מב"כ התובעת לפני הגשת כתב התביעה ואף לא מטעם הבנק, למרות שהמצהירה בבקשה לעיקול זמני, ציינה כי מכתב כזה מצורף (סעיף 11 לתצהיר).

אין חולק כי המבקש חייב למשיב סכומים משמעותיים, אך יש לו הגנה אפשרית בטענה לפיה הבנק הסכים כי החשבון ימשיך ויתנהל כנגד הפקדת הסכום 20,000 ₪, הסכמה בה עמד. ממילא גם הוטל עיקול על נכס מקרקעין וזכויות סוציאליות, שיהיה בו כדי להבטיח את גביית פסק הדין, אם יינתן.