תא"ק 28813-08-14 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מלייב

לפניי בקשת רשות להתגונן, שהגישה המבקשת כנגד תביעת המשיב.

בהחלטה מיום 29/9/14 קבעתי כי הבקשה אינה מגלה הגנה, והוריתי למשיב להמציא למבקש מסמכים. למבקשת ניתנה רשות לתקן את הבקשה תוך 30 יום מקבלת המסמכים.

המסמכים נמסרו למבקש במסירה אישית ע"י ב"כ המשיב ביום 7/12/14, והמבקש לא תיקנה את בקשתה.

מסתבר כי ההחלטות לא נמסרו למבקשת, מאחר ומענה לא היה מעודכן בתיק בית המשפט, אך אין חולק כי קיבלה את המסמכים די זמן לפני הדיון. כמו כן היה על המבקשת להתעניין בגורל בקשתה בחלוף שלושה חודשים מהגשתה "על בעל דין מוטלת האחריות לבדוק האם נתקבלו החלטות בבקשות שהגיש" (ע"א 10258/07 גולדבליט נ' מעלות הנביאים ואח', תקדין-עליון 2008(3) 1578).

ב"כ המשיב, שהתייצב לדיון, קיבל את המלצתי שלא לעמוד על חקירה נגדית, והסכים למתן החלטה על סמך הבקשה (תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). כך לא שונה מצבה של המבקשת לרעה עקב אי משלוח ההחלטות למען הנכון.

כאמור בהחלטתי מיום 29/9/14, בקשת המבקשת אינה מגלה הגנה, אלא להיפך, מהווה הודאה בכל עילות כתב התביעה, יצירת החוב בחשבון עו"ש, הלוואה וכרטיס אשראי, עקב מצב רפואי וירידה בהכנסות, ואי עמידה בהתחייבויות. עוד מאשרת המבקשת כי הבנק פנה אליה טרם העברת חשבונה לטיפול משפטי ומלינה על כך שהבנק לא התחשב בבקשותיה ולא הגיע עימה להסדר, בו תוכל לעמוד. המבקשת טוענת לנזק שנגרם לה ע"י הבנק בהעמדת האשראי לפרעון מיידי ומכחישה את סכום החוב בצורה כללית ולא מפורטת, כנדרש מבקשת רשות להתגונן.

בעניין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר חובה על המבקש להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתו, ולפרט סכומים ומועדים.

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 193).

המבקשת לא פירטה דבר מהנדרש בבקשה ובתצהיר, ולאחר שקיבלה את המסמכים, שהלינה על חסרונם, לא תיקנה את הבקשה.

על סמכותו של הבנק ושיקול דעתו להפסיק מתן אשראי נכתב רבות. ראה למשל ה"פ (חיפה) 1620/95 מעיינות הגליל המערבי נ' בנק לאומי, תקדין-מחוזי 98(3), 1106. בענייננו המבקשת הודתה כי הכנסותיה קטנו עד כי לא יכלה עוד לעמוד בהתחייבויותיה, ומכאן שהמשיב היה זכאי לפעול במסגרת שיקוליו העסקיים בהפסקת מתן האשראי.

טענות המבקשת בדבר אי עמידת התביעה בדרישות אינן נכונות. לכתב התביעה צורף הסכם התנאים הכלליים, דף אובליגו מתומצת, דף חשבון אחרון בעו"ש ודף מצב לקוח בהלוואות. כתב התביעה עומד בדרישות הפסיקה (ע"א 688/89 הילולים נ' בנק המזרחי פ"ד מה (3) 194) וגילוי המסמכים הנוספים משלים את החסר לצורך מתן אפשרות מלאה להתגוננות כדבעי.

מכל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן, וקובעת כי אינה מראה הגנה כלשהי בפני התביעה.