תא"ק 28480-01-15 חדד נ' מיצויוסי בדרך שלך בע"מ

לפניי תובענה בסדר דין מקוצר שהוגשה במקורה על סך של 74,926 ₪. בבסיס התובענה טענת התובע כי הנתבעת נמנעה מלשלם לו עבור שירותים שהעניק לה בשנים 2005-2007. הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין; לחלופין למחיקת כותרתה; ולחלופי חלופין למתן רשות להתגונן. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי התובע קיבל תשלום עבור כל השירותים שנתן, כעולה מכרטסת הנהלת החשבונות שהציגה ושעליה נסמך הוא עצמו.

בין הצדדים התנהל הליך קודם, שבמסגרתו אף הגיעו להסכמה מסוימת, אולם הסכמה זו לא היה בה די כדי לסיים את המחלוקת (ת"ק 29903-12-12).

במסגרת דיון בבקשות הנתבעת השיבו התובע, בנו וכן נציג הנתבעת לשאלות בית המשפט, ולאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה המפורטת בעמוד 4-5 לפרוטוקול. להסכמה זו כנוסחה בפרוטוקול ניתן תוקף של פסק דין כחלק מפסק הדין בהליך שכאן. על פי עיקרי ההסכמה, תועמד התובענה על סך של 46,005 ₪, בכפוף לכך שהתובע יגיש חשבונית שנזכרה בכתב התביעה ולא הופיעה בכרטסת הנתבעת; אם לא תוצג החשבונית, יופחת סכום התובענה ב-12,000 ₪; כל צד יוכל להגיש ראיות בתמיכה לטענותיו; ופסק הדין בהליך יינתן בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

התובע לא הגיש את החשבונית, וביקש להורות לנתבעת להמציא את הכרטסת המתייחסת לחשבונית זו. בקשה זו נדחתה בהתחשב בהסכמת הצדדים (ראו החלטות מיום 28.1.16 ו-3.2.16). גם בסיכומיו שב התובע והעלה בקשות באותו עניין, אך לא ראיתי לנכון להיעתר להן מאותם טעמים.

בטיעוניה הכתובים לא הציגה הנתבעת ראיות על ביצוע התשלומים מעבר לכרטסת הנהלת החשבונות שלה. מנהל הנתבעת הצהיר כי נוכח חלוף הזמן תיעוד כזה לא אותר, וכי אף פניה לבנק שבו מתנהל חשבונה של הנתבעת לא הועילה. התובע טען, בין היתר, כי הנתבעת נמנעה מלהציג את כרטסת הנהלת החשבונות המלאה וכן את התיעוד על ביצוע התשלומים למרות שהיה עליה להמציאו כבר מכוח ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים, ומשכך יש לזקוף את היעדר התיעוד לחובתה.

נוכח מכלול הנסיבות, כפי שעלו מכתבי בי הדין וצרופותיהם, מהעדויות הקצרות שנשמעו ומהראיות הכתובות שהוצגו, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 20,000 ₪, ובכך תמוצינה הטענות ההדדיות כמפורט בהסכמת הצדדים.

הסכום הנזכר ישולם בתוך 30 ימים מהיום, ואם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

בהתחשב בפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, יישא כל צד בהוצאותיו. אגרה תושב לתובע בהתאם להוראות הדין.