תא"ק 28290-03-16 היים נ' גדסי ואח'

1.לפני בקשת הנתבעות לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

א. רקע עובדתי והליכים

2.התובע הוא בעל זכויות החכירה בדירה בת 3 חדרים המצויה ברחוב המפלס 12 כפר סבא. (להלן: "המושכר").

3.נתבעת 1 שכרה את המושכר מהתובע במשך מספר שנים. תקופת הסכם השכירות האחרון אשר נעשה בין הצדדים הייתה מיום 04.08.13 עד 03.08.14.

4.נתבעות 2 ו-3 ערבו לחיוביה של נתבעת 1 לפי הסכם השכירות.

5.החל מיום 16.12.13 החלו מבוצעות במושכר עבודות תיקוני אינסטלציה. בשל הישנות התקלות במערכת האינסטלציה, אופי עבודות התיקונים והתמשכותם, נתבעת 1 הודיעה לתובע על ביטול הסכם השכירות ופינוי המושכר על ידה ביום 28.02.14. נתבעת 1 טענה כי התובע הפר את הסכם השכירות בכך שלא טיפל במושכר כנדרש ולא אפשר לה תנאי מגורים סבירים.

6.התובע הגיש נגד הנתבעות בתביעה כאן, וכנגד נתבעות נוספות שאינן צד להליך כאן, תביעה בתא"מ 346-09-14 (להלן: "התביעה הראשונה"), אשר נדונה בפני מותב זה. בתביעה הראשונה טען התובע כי נתבעת 1 הפרה את הסכם השכירות בכך שמנעה תיקון נזקי צנרת במושכר והוא תבע לחייב את הנתבעות בתשלום דמי שכירות ותשלומים נלווים ממועד עזיבת נתבעת 1 את המושכר ועד לתום תקופת השכירות החוזית (ממרץ עד יולי 2014). עוד טען התובע בתביעה הראשונה כי נתבעת 1 לא מסרה לו את החזקה במושכר כנדרש ועל פי הסכם השכירות. בגין כך הוא תבע לחייב את הנתבעות לשלם את הפיצוי החוזי המוסכם בגין הפרת הסכם, לפי סעיף 12(א) להסכם השכירות בסך של 11,000₪, ובנוסף 320₪ בגין כל יום של איחור בפינוי המושכר וסך הכל בגין 28 ימים, 8,960₪.

7. בתביעה דכאן (להלן: "התביעה השנייה"), התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה כספית נוספת על סך 165,178.90₪. בתביעה השנייה טען התובע כי החזקה במושכר הוחזרה לו רק ביום 06.01.16 והוא תבע לחייב את הנתבעות, בגין האיחור במסירת החזקה, בפיצוי היומי המוסכם לפי החוזה, בסך של 320₪ ליום עבור 493 ימים וסך הכל 157,760₪. בנוסף תבע לחייבן בגין התקופה מאוגוסט 2014 ועד דצמבר 2015, בתשלומי ארנונה, מים, חשמל, גז וועד בית.

8.בתביעה הראשונה ניתן פסק דין מיום 28.07.16. בכל הנוגע למסירת החזקה במושכר לתובע נקבע בפסק הדין כדלקמן: