תא"ק 28234-04-15

לפני בקשת רשות להתגונן אשר הגישה הנתבעת.

עיון בתיק מלמד כי עניינה של התובענה הינו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת לבית משפט זה, ואשר מהותה כספית. התובעת טוענת בפני בית במשפט כי משנת 2007 סיפקה היא בתשלום מוצרים לנתבעת, הנוגעים לתחום המזון בחורה, וכי לנתבעת נותרה יתרת חוב לתובעת אשר עומדת על הסך של 517,058 ₪. לטענת התובעת, הנתבעת מודה בחוב אך מסרבת לשלמו ומנסה להפחיתו, בשלל טענות.

לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת במסגרת הבקשות למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד, ולהלן אבאר:

ההיבט המשפטי

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".