תא"ק 27657-12-14 זלץ נ' גרנשטיין

בעניין: סילוק על הסף, העברת מקום הדיון, רשות להתגונן, היתר להגשת תביעה שכנגד

1.ביום 14/12/14 הגיש התובע, עורך דין במקצועו, תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע על סך 26,400 ₪. התביעה מבוססת על הסכם שכר טרחה מיום 12/12/12 לפיו התחייב הנתבע לשלם לתובע 8% מהתקבולים שייפסקו לטובתו בתיק המשפחה שזהותו אינה שנויה במחלוקת. התובע מציין בכתב התביעה כי במסגרת הדיון בבית המשפט נחתם הסכם למכר דירה השייכת לצדדים בסך כולל של 585 אלף ₪. עוד נאמר כי ביום 30/11/14 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים לפיו הנתבע יקבל מחצית מכספי הנאמנות נטו מתמורת הדירה בתוספת 12 אלף ₪. התובע מסביר בהרחבה מדוע תמורת המכר נטו היא 536,006 ₪ וממנה גוזר את שכר הטרחה המגיע לו, לטענתו, בסך של 26,400 ₪. התובע מציין כי ביום 8/12/14 התקיימה פגישה בינו לבין הנתבע במשרד התובע במסגרתה נדרש הנתבע לשלם את יתרת שכר הטרחה הנ"ל וסירב. למחרת שלח התובע מכתב דרישה וחמישה ימים לאחר מכן הגיש את התביעה ובמקביל הודיע כי הוא עושה שימוש בזכות העכבון. בד בבד עם הגשת התביעה התבקש והוטל עיקול על סכום התביעה המוחזק אצל התובע ואצל עורך דין נוסף בתוקף תפקידם ככונסי נכסים למכירת הדירה.

2.ביום 17/2/15 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי. מדובר בבקשה הכוללת תצהיר המשתרע על פני 15 עמודים ומצורפים לה עמודי מצורפים רבים. הנתבע טוען כי הסמכות המקומית לדון בתביעה היא של בית משפט השלום במחוז תל-אביב לאור מקום מגוריו של הנתבע ברמת השרון. עוד נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה שכן הנתבע שילם לתובע את כל המגיע לו בהתאם להסכם שכר הטרחה עד למועד הפסקת הטיפול המשפטי. הנתבע טוען כי לא שוחררו כספים מכוח הסכם המכר עד לחודש פברואר 2015 ולכן נכון למועד הגשת התביעה לא היה התובע זכאי לדבר מהנתבע. במסגרת בקשת הרשות להתגונן מעלה הנתבע שלל טענות כלפי טיב הייצוג שקיבל מהתובע. הנתבע טוען כי לא קיבל את הסכם שכר הטרחה סמוך למועד חתימתו ואף לא הוסבר לו תוכנו כנדרש. הנתבע טוען כי נאלץ לפטר את התובע בשל מחדליו והתנהלותו הרשלנית ולשכור עורכת דין אחרת שתשלים את הטיפול תמורת שכר טרחה נוסף. נטען כי יתרת הכספים ששולמו ממכר הדירה והוחזקו על ידי כונסי הנכסים היא בסך של 95,997 ₪ בלבד ולכן שכר הטרחה המגיע לתובע גם לשיטתו הוא 3,500 ₪. נטען כי התובע אינו זכאי למלוא שכר הטרחה כאשר הנתבע נאלץ לפטרו בשל הזנחת הטיפול. נטען כי מכירת הדירה באמצעות כונסי נכסים נכפתה על הנתבע, אשר ביקש לרכוש את זכויות בני משפחתו בדירה. בסעיף 42 לתצהיר מונה הנתבע שורה ארוכה של טענות בעטיין נטען כי יש לקזז מסכום התביעה את הנזקים שגרם התובע לנתבע. בסעיפים 46 עד 49 לתצהיר מונה הנתבע טענות קיזוז מכומתות שסכומן המצטבר עולה על סכום התביעה. נטען כי לתובע אין זכות עיכבון כיוון שהכספים אותם עיכב לא הגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירות שסיפק ללקוח. עוד נטען כי על פי הפסיקה אין מקום להפעיל את זכות העכבון כאשר היא עומדת בסתירה למילוי חובת הנאמנות כלפי הלקוח.

3.ביום 13/4/15 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי התצהיר שצורף לבקשה אינו ערוך כדין כיוון שאישור עורך הדין על גבי התצהיר נעדר חתימה וכיוון שנוכח השורה הראשונה בעמוד האחרון של התצהיר, ניתן להסיק שהתצהיר לא נחתם בפני עורך הדין שאימת את החתימה. באשר לסמכות המקומית, נטען כי הנתבע לא מכחיש שהסכם שכר הטרחה נחתם במשרדו של התובע בחיפה ולכן יש סמכות מקומית לבית המשפט בחיפה בהתאם למקום יצירת ההתחייבות. באשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף, נטען כי הנתבע מודה שקיבל כספים לפי הסכם המכר כבר בחודש פברואר 2015 ולכן כיום גם לשיטתו של הנתבע יש לתובע עילת תביעה. עוד נטען כי על פי פסיקת בית המשפט העליון במקרים מסוימים ניתן להכיר בעילת תביעה שהתגבשה לאחר הגשת התביעה וזאת כדי למנוע התדיינות מיותרת , כאשר לא נגרם עיוות דין לנתבע. נטען כי במקרה דנן אין כל טעם לתקן את כתב התביעה תוך הכבדה מיותרת על בית המשפט והתובע. באשר לבקשת הרשות להתגונן, נטען כי טענות הנתבע הן סתמיות וכוללניות ונטענו ללא ביסוס ראייתי . נטען כי בסעיף 3 להסכם שכר הטרחה נקבע במפורש כי על הנתבע לשאת במלוא שכר הטרחה המוסכם גם אם יסרב להמשך הייצוג. נטען כי הטענות הנזיקיות שמעלה הנתבע אינן מתאימות לבירור במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר אלא מקומן בהליך נפרד בו יוכל לפתוח הנתבע כנגד התובע. נטען כי טענות נזיקיות אלו הן טענות שיקריות שלא הוכחו ולו בראשית ראייה במסגרת הבקשה. התובע נותן מס' דוגמאות לתמיכה בטענה זו. כדי לסתור את הטענה לפיה התובע לא עבר על ההקלטות שנמסרו לו על ידי הנתבע, מצרף התובע מיילים המתעדים כי רדף אחרי הנתבע כדי שיעביר לו תמלולים והקלטות. כדי לסתור את הטענה לפיה התובע לא הודיע לנתבע על הליך המכירה של הדירה, מצורף מייל המעדכן את הנתבע על הצעות רכישה שהתקבלו ועל זכותו להשתתף בהתמחרות. באשר לטענה כי הסכם שכר הטרחה לא הובהר לנתבע, נטען כי טענה זו מנוגדת לחזקה לפיה אדם מבין את תוכן המסמך עליו חתם וכן למייל ששלח הנתבע לבאת כוחו שהחליפה את התובע עם העתק לתובע , בו נכתב כי מכל תמורה שתועבר לנתבע על ידי כונסי הנכסים, יקבל התובע כמוסכם בין הצדדים. לפיכך נטען כי ברור שהנתבע קיבל את הסכם שכר הטרחה ולא כפר באותה עת בזכאותו של התובע לקבלת שכרו בהתאם להסכם. עוד נטען כי עורכת הדין שהחליפה את התובע לא שינתה דבר באופן הטיפול ולכן לא היה צורך אמיתי בהחלפת הייצוג. באשר להיתר להגיש תביעה שכנגד, נטען כי אין הליך של תביעה שכנגד במסגרת סדר דין מקוצר.

4.ביום 1/6/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. נטען כי יש לקבל את גרסת הנתבע ללא סייג כיוון שהתגובה לא נתמכה בתצהיר כנדרש בתקנה 241. נטען כי אין כל היגיון מעשי לשלוח את הנתבע להעלות את טענותיו בתביעה נפרדת ולאחר מכן לבקש לאחד את הדיון בה עם התביעה בתיק זה. באשר להסכם שכר הטרחה, נטען כי תוכנו הובא לידיעת הנתבע במועד מאוחר יותר. נטען כי בשלב הזה רשאי הנתבע להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובע כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף. יש ממש בטענת הנתבע לפיה נפל פגם בכך שהתביעה הוגשה בטרם הגיע המועד הראשון להעברת כספים לנתבע בהתאם להסכם המכר. עם זאת, אין כל הצדקה מעשית היום לסלק את התביעה על הסף שכן כידוע בתי המשפט לא נוהגים לסלק תביעה על הסף בשל פגם הניתן לתיקון במסגרת של בקשה לתיקון כתב התביעה. במקרה שלפניי אין כיום כל הצדקה מעשית לתיקון כתב התביעה כאשר שני הצדדים מסכימים כי המועד להעברת כספים לנתבע בהתאם להסכם המכר היה בחודש פברואר 2015.

6.באשר לבקשה להעברת מקום הדיון, לא מצאתי בתשובה לתגובה מענה של ממש לטענתו הנכונה של התובע לפיה יש סמכות מקומית לבית משפט זה בהתאם למקום יצירת ההתחייבות, שהוא משרדו של התובע בחיפה. על כן, אני דוחה את הבקשה להעברת מקום הדיון.

7.באשר לבקשת הרשות להתגונן, אני קובע כי כל עוד לא הוכח שהתצהיר , שהוא למעשה בקשת הרשות להתגונן, לא נחתם כדין אין הצדקה להתעלם מהאמור בו. בנסיבות המקרה שלפניי, אין מקום לקבוע כי מדובר בתצהיר שלא אומת כדין חרף הצהרת הנתבע ובא כוחו כי התצהיר אומת כדין רק משום שהטקסט היחיד שמופיע בעמוד האחרון של התצהיר ליד החתימה וחותמת האישור הינו "זהו שמי, זה חתימתי ותוכן תצהירי דלעיל הינו אמת".

8.בהינתן העובדה כי מלוא סכום התביעה כבר עוקל אצל כונסי הנכסים, שאחד מהם הוא התובע, אין בעובדת קיומן של טענות נגד ממשיות של התובע במסגרת התגובה כדי להצדיק דחייה של בקשת הרשות להתגונן. כידוע ההלכה הפסוקה קובעת כי בקשת הרשות להתגונן תדחה כאשר הטענות שמועלות מתבררות כהגנת בדים או כאשר הטענות אינן מפורטות במידה המצדיקה דחייתן כבר בשלב הזה. במקרה שלפניי הועלו טענות בהיקף וברמת פירוט שאינה מצדיקה דחייתן כבר בשלב הזה, למרות שחלק מהטענות ניתן היה לפרט טוב יותר וחלק מהטענות לא נתמכו באסמכתאות. חשוב לזכור כי בשלב בקשת רשות להתגונן די למבקש בהעלאת טענות מפורטות ואין חובה לצרף מסמכים לביסוס טענות אלו. תמיהות שהתעורו לגבי חלק מהטענות , דוגמת הטענה לפיה הנתבע לא הבין את תוכן הסכם שכר הטרחה עליו חתם , עלולות להצדיק התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה. ברי כי אין מקום להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כאשר מלוא סכום התביעה כבר עוקל בהתאם להחלטה שיפוטית על ידי התובע.