תא"ק 27178-12-12 בנק הפועלים בע"מ נ' ד.א. מזון ביטון בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
27178-12-12
14.8.2014
בפני הרשמת הבכירה:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
מבקש/הנתבע מס' 3:
ארמנד ביטון
עו"ד פ. ממן
משיב/התובע:
בנק הפועלים בע"מ
עו"ד ו. פוארטי-סולומונוב
החלטה
 

 

בתיק זה הוגשה תביעה נגד המבקש ונגד שלושה נתבעים נוספים. נגד הנתבעים מס' 2 ו-4 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. המבקש נתבע בגין ערבותו להלוואה בסך 950,000 ₪, שקיבלה הנתבעת מס' 1, ד.א.מזון ביטון בע"מ ביום 28/6/12 [ולא ביום 8/6/12, כפי שנכב בסעיף 6.א.1 לכתב התביעה, הערה שלי, ג.ס.ב], לה חתם כערב (נספח 12 לכתב התביעה), ויתרתה ליום הגשת התביעה 914,891 ₪. כמו כן הוגשה נגדו התביעה בגין החוב בחשבון העו"ש של הנתבעת מס' 1 בסך 121,087 ₪ בגין חתימתו כערב לקבלת מסגרת אשראי בחשבון בסכום 300,000 ₪ (נספח 24 לכתב התביעה). בנוסף נתבע המבקש בגין חוב בחשבונו הפרטי בסניף יקנעם בסך 221,946 ₪ (דף חשבון, נספח 10 לכתב התביעה). עיון בכתב התביעה מלמד כי אין מסמכים בעניין פתיחת חשבון המבקש, ויתרת החוב מורכבת כולה מהלוואה, שתאריך הסיום שלה 02/10/18.

 

המבקש התגונן בטענה לפיה צירוף חשבונו הפרטי מס' 6861 לכתב התביעה אינו מוצדק, מאחר והחשבון שם מתנהל כדין. בחשבון ניתנה ביום 1/11/12 הלוואה בסך 221,000 ₪, שהוסכם על סילוקה ב-70 תשלומים מיום 2/1/13, ולא ניתנה לו הזדמנות לסלקה כמוסכם (לוח סילוקין ובקשה פרטנית להלוואה, נספח א' לבקשה). עוד טוען המבקש כי הוא מצוי ביתרת זכות בחשבון (דפי חשבון, נספח ב' לבקשה). המבקש מוסיף כי כנגד ההלוואה העתידית עומדים בבנק פקדונות בסך כולל של 127,514.80 ₪ (דפי פירוט פקדונות לתאריכים 7/3/12 ו-7/12/12, נספחים ג' ו-ד' לבקשה). מכל הנימוקי האלה מבקש המבקש למחוק את סעיף 5ג' לכתב התביעה, המתייחס לחשבונו האישי.

 

המבקש מאשר כי הנתבעת מס' 1 ניהלה חשבון מס*** באותו סניף, וכי הוא חתום על כתב ההתחייבות וערבות להחזרת ההלוואה.

 

בבקשה נטען כי המבקש מכחיש את סעיף 6א.1 לכתב התביעה וכי נתבע 3 חתם וידע על הלוואה של 400,000 ₪ (סעיפים 8 ו-11 לבקשת הרשות להתגונן והפנייה בסעיף 11 לתצהיר). לעניין ההלוואות, שקיבלה הנתבעת מס' 1, טען המבקש בתצהירו: "אם כך לפי טענות התובע. הבנק לא הפיק לקחים הקשורים לנתבעים 1-2 בעניין מתן הלוואות כי זו לא פעם ראשונה, לא שניה ולא שלישית ועוד עד ל11 הלוואות שונות ומשונות ללא ידיעתי" (סעיף 10 לתצהיר).

 

בפתח הדיון ביום 20/10/13 הודיע ב"כ התובע כי בגבייה מהנתבעת מס' 1 אופס חשבון העו"ש שלה, יתרת החוב בהלוואה בחשבון הנתבעת מס' 1 לה ערב המבקש הינה 844,099 ₪ נכון ליום 1/10/13, בחשבון המבקש מומשו הפקדונות והוא מצוי ביתרת חובה של 5,187 ₪, והיתרה לסילוק ההלוואה של המבקש הינה 94,160 ₪ (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 14-18).

 

בדיון נחקר המבקש אודות מצבם של הנתבעת מס' 1 (חברה בפירוק מיום 2/9/13) ושל בנו, הנתבע מס' 2 (בכינוס נכסים מיום 8/5/13), השיב כי אינו יודע, אישר כי חתם על ערבויות להלוואות לבנק המשיב וגם לבנק המזרחי, וכי בנק המזרחי לקח לו דירה עקב חתימה על ערבות להלוואה לא הגבלה בסכום, למרות שהוא טען כי היה חתום ע"ס 200,000 ₪ בלבד. המבקש אישר כי חתם כערב על הבקשה למסגרת אשראי בסך 300,000 ₪ וכערב להתחייבות לקבלת הלוואה מיום 28/6/12, אך טען כי נאמר לו שההלוואה הינה ע"ס 400,000 ₪ בלבד, וזאת מול חסכון של 430,000 ₪ (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 23-24). המבקש אישר את חתימתו על הבקשה להלוואה פרטנית בחשבונו האישי, טען שכבר התחילו לחייב את חשבונו מחודש ינואר 2013, אך כשהגיע לבנק נאמר לו שהחשבון עבר למחלקה המשפטית, אחרת ההלוואה היתה נגמרת. המבקש שב והכחיש כי חתם כערב על סכום של 950,000 ₪, וטען כי ראה את הסכום לראשונה אתמול בערב, כשנשאל כיצד לא עיין בכתב התביעה לפני שהגיש את הבקשה לרשות להתגונן טען כי נכשל בכך שהאמין לכולם (שם, עמ' 4, שורות 1-7).

 

ב"כ המבקש בסיכומיו הדגיש את חוסר הסבירות של המשיב בהחתמת המבקש על נספחים 12 ו-24 לכתב התביעה, שניהם באותו יום, 28/6/12, על התחייבויות בסך כולל של 1,250,000 ₪ באין לו יכולת לפרוע סכומים כאלה. נטען כי המבקש עמד בהלוואה האחרונה בחשבונו בסניף יקנעם והתחיל לשלם אותה עד שהבנק ביום בהיר אחד העמיד אותה לפרעון מיידי ללא הצדקה וללא מתן הזדמנות לקיים את ההסכם. ב"כ המבקש חזר על טענת המבקש לפיה היה בקשר רציף עם הבנק בטבריה וחתם על המסמכים שהוגשו לו לחתימה.

 

ב"כ המשיב בסיכומיו חזר על הטענות, שהמבקש אישר, לפיהם חתם על שלושת המסמכים, שמבססים את התביעה נגדו, וטען כי הטענה לפיה המישב גרם לו להאמין שסכום הערבות להלוואה נמוך יותר טען כי המבקש לא טען זאת בתצהיר, ושמענו בדיון כי טענה דומה נדחתה בעניין בנק המזרחי, שאף מימש את דירת המבקש. ב"כ המשיב טען כי המבקש נדרש לפרוע את החוב טרם הגשת התביעה, אך לא עשה כן, אך אין לטענה זו ביסוס. לכתב התביעה לא צורפו מכתבי דרישה ובדיון לא אישר המבקש קבלת מכתב ההתראה (נספח 27 לבקשה לעיקול זמני מיום 13/12/12, פרוטוקול, עמ' 3, שורות 1-6).

 

לאחר שמיעת הצדדים ועיון במסמכים, אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן בטענה אחת, דוחה אותה ביתר הטענות, ומקבלת אותה בעניין החשבון שממילא אופס:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>