תא"ק 26851-12-14 מחלוף נ' שאול ואח'

בפני בקשה להחזרת ערבון שניתן להבטחת עיקול זמני במעמד צד אחד.

המשיב לא הגיש כתב הגנה ובהעדרו הוגשה בקשה וניתן פסק דין בתאריך 13.2.15.

כעת עותר התובע להחזרת הערבון.

תקנות סדר הדין מאפשרות מחד את אישור העיקול הזמני (שלהבטחתו הופקד הערבון), באופן אוטומטי, עם מתן פסק הדין (ראה תקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד-1984).

בה בעת מורות התקנות כי ערבון שלא חולט יושב למבקש תוך 60 ימים מיום שפקע הצו הזמני (תקנה 371(ד)).

ומתי "פוקע הצו הזמני"?

תקנה 370(1) קובעת כי הוא פוקע "עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם".

לחילופין, קובעת תקנה 370(4), כי הסעד הזמני פוקע "עם ביטולו על ידי בית המשפט".

בענייננו חלו הדברים הבאים:

צו העיקול אושר (שכן ניתן פסק דין).

לא הופסקה התובענה.

טרם בוצע (ככל הנראה) פסק הדין.

לא נקבע בצו העיקול מועד לסיומו.

ביהמ"ש לא ביטל את הסעד הזמני.

אם כן הסעד הזמני טרם פקע ואין לדעת מתי יפקע. מניין ששים הימים טרם החל.

מדובר, לעניות דעתי, בלקונה - אשר על מחוקק המשנה לתת את הדעת עליה.

שכן לא הגיוני שבהעדר כל התנגדות מצד הנתבע ימשיך הערבון להיות מופקד עד קץ הימים, או, למצער, שנים רבות - עד שיבוצע פסק הדין.

הדבר אינו הגיוני במיוחד לאור העובדה שלו היה התובע מבקש להטיל את העיקול רק עתה, עם מתן פסק הדין, הוא היה פטור מהפקדת התחייבות או ערובה כליל (ראה תקנה 363 (ב)).