תא"ק 26546-10-14 פ.א. פדידה הסעות וטיולים בע"מ נ' עיריית קרית אתא
|
תא"ק בית משפט השלום חיפה |
26546-10-14
1.2.2015 |
|
בפני הרשם: הבכיר ניר זיתוני |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת/הנתבעת: עיריית קרית אתא עו"ד יגאל גרוסמן |
המשיבה/התובעת: פ.א. פדידה הסעות וטיולים בע"מ עו"ד יצחק פדידה |
| החלטה | |
בעניין: מחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן
1.ביום 20/10/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 60,590 ₪ בגין הפרשי התייקרויות של מחירי הסעות שסיפקה התובעת לנתבעת לאחר שהנתבעת קיבלה פיצוי בעניין זה ממשרד החינוך. לכתב התביעה צורפו חוזה התקשרות בין הצדדים מיום 29/8/09 (להלן: "החוזה"), מכתב משרד החינוך לגזברי הרשויות המקומיות מיום 31/7/12, מכתבי התובעת לנתבעת מיום 25/12/13 ומיום 13/3/14, פרוטוקול ופסק דין בהליך קודם בין הצדדים מיום 30/5/11 בתיק תא"מ 20929-10-09 (להלן: "ההליך הקודם") ומכתב התראה טרם הגשת תביעה מיום 17/7/14.
2.ביום 15/12/14 הגישה הנתבעת את הבקשה שבפניי. הנתבעת טוענת כי סעיף 7.6 לחוזה עליו נסמכת התובעת מלמד על זכאות של הנתבעת לתשלום פיצוי בגין התייקרויות ואין בכוחו ללמד על חיוב של הנתבעת לשלם תוספת כלשהי לתובעת. עוד נטען כי משרד החינוך אינו מתקצב את הרשות המקומית לפי עלות המכרז בפועל אלא לפי מחיר של מכרז בעת שהמסלול נוצר. כך נוצרת שחיקה משמעותית בתיקצוב לאורך השנים , בגינה דואג משרד החינוך לתת לרשות המקומית סיוע אחת למס' שנים. עוד נטען כי טבלה שערכה הנתבעת מלמדת כי המחיר אותו משלמת הנתבעת לתובעת כקבלן הסעות, גבוה מהתקצוב שהנתבעת מקבלת בגין מימון ההסעות ממשרד החינוך. באשר להליך הקודם, נטען כי אין לו כל שייכות למקרה דנן. הנתבעת מבקשת למחוק את כותרת התביעה שכן המסמך עליו נשענת התביעה עוסק במתן סיוע לרשות המקומית. עוד נטען כי גם אם לטענת התובעת פרשנות החוזה פועלת לזכותה, היה על התובעת להגיש תביעה רגילה , שכן התחשיב של התובעת אינו ברור ואין בו כדי להוות ראיה חלוטה בענייננו.
3.ביום 25/12/14 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לבקשה. נטען כי סעיף 7.6 לתנאים הכלליים של המכרז, אשר הינו חלק בלתי נפרד מהחוזה בין הצדדים, יוצר זיקה מפורשת בין ההקצבות שמתקבלות ממשרד החינוך לבין התשלום שמעבירה הרשות המקומית לקבלן ההסעות ומכאן זכאותה של התובעת כקבלן הסעות לתשלום נוסף כאשר הועברו כספים נוספים ממשרד החינוך לנתבעת לשם מימון ההסעות. באשר להליך הקודם, נטען כי נדונה גם בו סוגיית ההתייקרויות ולכן סירובה של הנתבעת לפעול לפי פסק הדין שניתן בהליך הקודם מלמד על הטרדת בית המשפט וניסיון להרוויח זמן.
4.תגובת התובעת הומצאה לב"כ הנתבעת ביום 29/12/14. כיוון שהנתבעת לא השיבה לאמור בתגובה עד עצם היום הזה, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.
5.כדי שהתביעה שהוגשה תהייה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, די בכך שתהייה זאת תביעה על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות שיש עליהם ראיות שבכתב. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי התביעה מבוססת על סעיף 7.6 לתנאים הכלליים, המהווים חלק בלתי נפרד מהסכם ההתקשרות בין הצדדים בתקופה הרלבנטית לתביעה. סעיף 7.6 קובע כי המחירים המפורטים בחוזה יעודכנו אך ורק בהתאם להתייקרויות אשר יאושרו על ידי אגף להסעות והצטיידות במשרד החינוך והתרבות בכפוף להנחיות המינהל לכלכלה ותקציבים במשרד החינוך ו/או המפקח על התעבורה במשרד התחבורה, לתקופה שלאחר המועד האחרון להגשת הצעות במכרז. עוד נקבע כי במקרה של התייקרות שלילית שתאושר על ידי אגף א' להסעות והצטיידות במשרד החינוך והתרבות כאמור, שמורה לרשות המזמינה הזכות להפחית את שיעור ההתייקרות השלילי מן התשלומים להם זכאי הקבלן במסגרת חוזה זה.
6.סעיף 7.6 הנ"ל יוצר את הזיקה לה טוענת התובעת בין התשלום המתקבל אצל הנתבעת ממשרד החינוך לבין התשלום אותו מעבירה הנתבעת לתובעת כקבלן הסעות. די בהוראה זו של סעיף 7.6 כדי להוות ראשית ראיה בכתב לתמיכה בתביעת התובעת ולאפשר הגשת התביעה בסדר דין מקוצר. זאת כיוון שהתחשיב שנערך במסגרת כתב התביעה הוא תחשיב פשוט המבוסס על הוראות ההסכם ועל חישוב אריתמטי שאינו טעון שומה או הערכה כאמור בנספח ג' לכתב התביעה.
7.לפיכך אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת.
8.באשר לבקשת הרשות להתגונן, ראוי לציין כי שני הצדדים לא צירפו את כל המסמכים הנדרשים מההליך הקודם כדי לבחון את הרלבנטיות של ההליך הקודם להליך זה. במצב דברים שכזה מצאתי לנכון לעיין בתיק של ההליך הקודם בעצמי. בהליך הקודם הוגשה התביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בסך של 36,337 ₪ בהתבסס על הוראה דומה בהסכם קודם בין הצדדים. הנתבעת הגישה התנגדות וההתנגדות התקבלה בהחלטה שניתנה ללא דיון וללא קבלת תגובת הצד שכנגד. עיון באותה החלטה מלמד כי בהליך הקודם היתה נכונות של הנתבעת לשלם מחצית מהסכום שהתקבל ממשרד החינוך. כפי שעולה מפסק הדין שצורף לתביעה בתיק זה, בדיון הראשון בהליך העיקרי הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעת תשלם לתובעת סכום כולל של 30 אלף ₪. מן המקובץ עולה כי באי כוח שני הצדדים לא דייקו בטענות שלהם בכל הנוגע להליך הקודם. ב"כ התובעת לא דייק בכך שאמר שתביעת התובעת בהליך הקודם התקבלה במלואה. ב"כ הנתבעת לא דייק בכך שטען שההליך הקודם אינו רלבנטי כלל להליך זה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|