תא"ק 26230-04 מבוא שומרון בע"מ נ' שאשא עיראקי עפר (99) בע"מ ואח'

החלטה זו הינה בבקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעת ביום 3.8.04 בהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן. הבקשה הוגשה ביום 22.10.14

הנתבעת עותרת בבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק בטענה כי לא קיבלה את כתב התביעה לידה ועל כן נמנע ממנה האפשרות להתגונן בפני התביעה.

הנתבעת טוענת בבקשה כי נודע לה על התביעה ופסק הדין רק לקראת סוף חודש ספטמבר 2014, בעקבות פניה של פקיד הבנק למשכנתאות אשר הודיע לה על הטלת עיקול.

הנתבעת עותרת לחילופין לביטול פסק הדין משיקול דעת בימ"ש וטוענת כי עומדת לה הגנה טובה בעלת סיכויי הצלחה. הנתבעת טוענת להעדר יריבות משפטית עם התובעת, שכן לא קיבלה כל תמורה מהתובעת. כמו כן, נטען כי לא חתמה על כל מסמך, לרבות על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה אוו כל מסמך אחר.

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין ובתגובות אשר הגישו ב"כ הצדדים, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין מהנימוקים שלהלן.

הנתבעת טוענת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן כתב התביעה לא הומצא לידה.

טענת הנתבעת בעניין זה סתמית בלא שניתנה בבקשה כל התייחסות לאישור המסירה של כתב התביעה אשר על סמך אותו אישור מסירה ניתן פסק הדין.

ב"כ התובעת הגיש תגובה מפורטת לבקשה לביטול פסק דין, אשר תגובה זו נמסר כתב התביעה בדואר רשום לידי הנתבעת אשר חתמה על אישור המסירה ביום 14.3.04. העתק אישור המסירה וכן תצלום אישור משלוח דבר דואר רשום צורפו כנספח מס' 6 לתגובת ב"כ התובעת.

אשר על כן, משלא נסתר דבר המצאת כתב התביעה לידי הנתבעת כדין עוד בשנת 2004, דינה של הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק להידחות.

בתגובת ב"כ התובעת נטען כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר, שנים לאחר שחלף המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין.