חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"ק 26136-11-12 בן שבת נ' דלל ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
26136-11-12
2.6.2016
בפני השופט בכיר:
אהוד שוורץ

- נגד -
תובע:
אליהו בן שבת
נתבעים:
1. שמואל דלל
2. מאיר דלל
3. אייל זכריה

פסק דין

זו תביעה כספית, שהוגשה בסדר דין מקוצר, ע"ס 300,000 ₪ ועילתה פרעון שטר חוב.

טענות הצדדים

התובע אוחז בשטר חוב על סך 300,000 ₪.

נטען כי הנתבעים חתמו על שטר החוב, וזאת להבטחת קיומו של הסכם, שנערך ביניהם לבין יחזקאל דללי (להלן:"דללי"). נטען כי אמנם הנתבעים אינם חתומים על השטר כעושי השטר, אלא במקום המיועד לערבים, אולם כוונת הצדדים, ללא ספק, הייתה כי הנתבעים יחתמו על השטר כעושי השטר.

התובע אוחז בשטר, לאחר שזה הוסב לו, לטענתו, כנגד תמורה מלאה, ע"י דללי.

נטען כי שטר החוב נמסר לדללי, להבטחת התחייבות הנתבעים, במסגרת תביעת פינוי, שהגישו הנתבעים נגד חברתו של דללי, נחתם הסכם פשרה, במסגרתו נקבע כי הנתבעים ישלמו ליחזקאל דללי 150,000 ₪ בגין פינוי המושכר, וויתור על שנת האופציה האחרונה על פי הסכם השכירות. ובנוסף, נקבע כי על הנתבעים לשלם 150,000 ₪ בגין הציוד והמוניטין של החברה.

נטען כי בין דללי לתובע נחתם הסכם, לפיו כנגד מסירת שטר החוב לידיו, יעביר התובע לדללי 270,000 ₪. בהתאם לכך חתם דללי באותו היום על גב השטר בחתימת היסב, והעביר את השטר לידי התובע.

הנתבעים תחילה מפרטים את הרקע להתקשרות בין הצדדים, ולפיו, בעלי הנכס דאז, הנתבעים יחד עם מועלם אברהם וה"ה שליים, השכירו את הנכס לדללי עפ"י הסכם שכירות, נספח א' . משנודע למשכירים כי דללי מתכוון להפעיל את הנכס באמצעות חב' שלי בצל ירוק, נחתם הסכם נוסף המתיר לו לעשות כן, ובלבד שימשיך להיות בעל המניות היחידי בחברה (נספח ב'). בשנת 2008 מכרו ה"ה שליים את חלקם בנכס לחברת נאות יבולים בע"מ, שהנתבע 3 הוא מנהלה ובעל מניותיה . בשנת 2008 נודע לבעלי הנכס , הנתבעים , מועלם וחברת נאות יבולים כי דללי העביר את זכויותיו בנכס לחב' ח.י בצל ירוק בע"מ, שבבעלות יחזקאל מזרחי, ללא ידיעתם וללא הסכמתם, משכך הגישו תביעת פינוי כנגד דללי , והחברה שבבעלותו, שלי בצל ירוק בע"מ, וכנגד מזרחי והחברה שבבעלותו ח.י בצל ירוק בע"מ וכן תביעה כספית כנגד הנ"ל וכנגד הערבים ( ת.א 5014/08). מזרחי סרב לפנות את הנכס והגיש בר"ל, שם טען כי דללי העביר לו את הזכויות בהסכמת מי מהמשכירים, תוך שצרף את ההסכם בינו לדללי, נספח ד', ומסמכים נוספים, מהם עולה כי דללי העביר את זכויותיו בנכס מכח הסכם שכירות בנכס, ותוך הפרת ההסכם בין דללי והמשכירים, דללי הכחיש את טענות מזרחי כי העביר לו זכויות בנכס, וטען כי למזרחי יש זכויות בחברת ח.י בצל ירוק בע"מ, המפעילה את העסק בנכס, ושיוכל לפעול לפינויו המהיר של מזרחי מהנכס. בהמשך לכך נחתם הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פס"ד ביום 15.12.08.

במקביל נחתם הסכם נוסף ביום 10.12.08 בין בעלי הנכס ודללי והערבים להבטחת התחייבויות הצדדים אחד למשנהו, נטען כי אין מחלוקת כי שטר החוב ניתן להבטחת ההתחייבויות,על פי ההסכם, ולמרות שהשטר אינו מוזכר באותו הסכם.

לטענת הנתבעים אין מחלוקת כי התכוונו לחתום על שטר החוב כעושי השטר, אולם בפועל חתמו כערבים. הואיל ועל שטר החוב לא מופיעה חתימת עושי השטר, גם אם מדובר בטעות בהיסח דעת, לא מדובר בשטר חוב כמשמעותו בפקודת השטרות, וממילא לא יכול התובע לתבוע מכוח שטר החוב.

נטען כי התובע לא יכול לטעון לאחיזה כשורה בשטר החוב, משום ש"הסבת" שטר החוב, מדללי לתובע, הינה מעשה תרמית וקנוניה, בין דללי לתובע, שכל מטרתה הוצאת כספים מהנתבעים, שלא כדין. לחלופין, נטען כי במידה והתובע לא היה שותף למעשה הקנוניה, התובע לא נתן תמורה כלשהי לדללי.

נטען כי התובע ידע היטב על כל ההליכים המשפטיים, שהתנהלו בין הנתבעים לדללי, שבעיקרם היה דללי מיוצג על ידי בא כוחו של התובע כעת, וכן ידע על כל מעללי דללי כלפי בעלי הנכס, התובע ידע כי בעת הסבת שטר החוב אליו, לדללי אין כל עילת תביעה, על פי שטר החוב כנגד הנתבעים, וכי מדובר בשטר חוב חסר כל ערך.

נטען כי שטר החוב נחתם על ידי הנתבעים ונמסר לדללי, להבטחת התחייבותם על פי הסכם הפשרה בין הצדדים. נטען כי בשטר החוב לא נרשם זמן פרעון, וזה הוסף לפני הגשת התביעה כאן, על ידי דללי או ע"י התובע ,שלא כדין, ובמרמה.

נטען כי גם אם לא הייתה קנוניה בין דללי לתובע, וגם אם ניתנה תמורה מלאה לדללי כנגד שטר החוב, אין לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעים על פי שטר החוב, שכן, לכל היותר בא התובע בנעלי דללי, אולם לדללי לא הייתה ,במועד הסבת השטר, זכות לגבות מאת הנתבעים סכום כלשהו בכלל, וכן לא הייתה לו זכות לתבוע תביעה כלשהי על פי השטר, ולפיכך אם דללי הסב את שטר החוב לתובע, היסב לו שטר חוב חסר כל ערך, ושאין על פיו כל זכות תביעה. נטען כי התחייבויותיהם הכספיות של בעלי הנכס, שלהבטחתן נמסר לדללי שטר החוב, פקעו לחלוטין כבר ביום 31.12.09 , ובעלי הנכס לא היו חייבים לדללי דבר.

נטען כי בהסכם שנחתם בין הנתבעים לדללי, הוסכם במפורש שדללי לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו בגין פינוי הנכס בסך 150,000 ₪, אם הנכס לא יפונה עד 31.12.09. וכאמור החזקה נמסרה לנתבעים רק ביום 29.4.12 ולכן דללי לא זכאי לסכום זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>