תא"ק 26125-08-15 בנק לאומי יבנה 10939 נ' פיטוסי

בס' 10 לכתב התביעה נטען כי לבית המשפט הסמכות לדון בהליך דנא, בין היתר, "עקב הוראות הסכם א', בדבר מקום שיפוט מוסכם".

ואולם, בס' 23.2 להסכם שצורף לכתב התביעה, צוין כי מקום השיפוט הייחודי "יהא בית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מתנהל החשבון מבין הערים הבאות: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת או אילת, או לפי בחירת התובע, בית המשפט הקרוב ביותר לסניף בו מתנהל החשבון".

על פניו, לפי כל אחת מהחלופות הקבועות בתניית השיפוט המוסכמת, הסמכות נתונה לבתי משפט אחרים, ולא מחוור מדוע מצא התובע להגיש התביעה בבימ"ש השלום בדימונה, מקום בו מתגוררת הנתבעת ביבנה, ואף סניף הבנק הרלוונטי מצוי ביבנה.

בהקשר זה ייאמר כי בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר הסמכות המקומית מוקנית לבתי משפט באותו מחוז, רשאי התובע לבחור את מקום השיפוט באחד מבתי המשפט במחוז, בשים לב לחלופות המנויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ולא יהא באי הנוחות שתיגרם לנתבע, כדי להוציא התביעה מסמכותו של ביהמ"ש שקנה סמכות לדון בה.

ואולם, מקום בו נקשרו בעלי הדין בהסכם בדבר מקום שיפוט ייחודי, כי אז הסכמת הצדדים תגבר על החלופות המנויות בתקנה 3 לתקנות.

לאור זאת, אף לא תישמע טענה כי אם לבימ"ש מסוים במחוז, הקרוב לסניף הבנק ביבנה, קנויה סמכות לדון בהליך לאור תניית השיפוט המוסכמת, כי אז נתונה הסמכות לכלל בתי המשפט במחוז הדרום.

נוכח האמור, לא יאוחר מיום 22.6.16 יודיע ב"כ התובע מדוע לבימ"ש זה סמכות מקומית לדון בהליך, והאם הוא עומד על טענתו בנדון.

ככל שיעמוד על טענתו כי לבימ"ש זה נתונה הסמכות, יפעל ב"כ הנתבעת למסור תגובתו עד ליום 26.6.16, ובהתאמה, תינתן החלטה לרבות בשאלת ההוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, ותוודא קבלתה טלפונית.