תא"ק 26034-08-12 ירושלים נ' בוקשפן ואח'

1. מטרתה של הבקשה מטעם המבקשת מיום 17.2.14 למתן צו מניעה זמני הייתה לאפשר למבקשת להיערך, מבעוד מועד , לקראת רישום התלמידים לשנת הלימודים הקרובה בבית הספר ממ"ד גוננים (להלן – ממ"ד גוננים).

2. יצוין, כי לאורך כל הדרך לא התרשמתי כי המשיבים כופרים בזכות קיומו של ממ"ד גוננים בתוך המתחם נשוא התביעה , אלא טענתם העיקרית היא - שאין מקום לפנות מהמתחם את בית הספר גוננים דרכי נועם ( להלן – דרכי נועם), שאלה העומדת להכרעה במסגרת ההליך העיקרי.

3. הואיל וההליך העיקרי היה קבוע לדיון – סבר בית משפט זה כי יש ליתן למשיבים את זכות התגובה לבקשה לסעד הזמני, והחלטה לגבי הסעד הזמני תינתן במסגרת ההכרעה בהליך העיקרי, אשר אמורה הייתה להינתן לפני פתיחת שנת הלימודים הקרובה. ביום 1.9.14.

4. משלא ניתן היה להגיע , מכל הטעמים הידועים שאין המקום כאן לחזור ולפרטם, לסיום ההליך העיקרי זמן סביר לפני פתיחת שנת הלימודים – נוצרה בנסיבות אלה מציאות חדשה , והיה צורך ליתן פתרון זמני לתלמידי ממ"ד גוננים בשנת הלימודים הקרובה, ובמקביל לאפשר גם את המשך קיומו של דרכי נועם בשנת הלימודים הקרובה , עד להכרעה בהליך העיקרי.

זו הסיבה למתן צו המניעה הזמני בהחלטה מיום 11.6.14, אשר אינו מהווה את הסעד הסופי בהליך העיקרי , כטענת המשיבים, אלא מטרתו היא , כאמור, לאפשר לשני בתי הספר במתחם לפתוח את שעריהם בשנת הלימודים הקרובה, וזאת לאור העובדה כי ההליך העיקרי עדיין תלוי ועומד .

5. לאור ההבדל בין מספר התלמידים בדרכי נועם לעומת מספר התלמידים בממ"ד גוננים , כפי שכבר הוצבע בהחלטות קודמות , וכפי שבית המשפט נוכח במו עיניו במסגרת הביקור במקום – נראה כי ההחלטה היא סבירה ומידתית, ואף איננה בלתי הפיכה, ולכן דין בקשת המשיבים לביטולה – להידחות.

6. לאור האמור, ולאור החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה נדחתה בקשת רשות הערעור של המשיבים לגבי ההליך העיקרי – אני קובעת כדלקמן:

א. הבקשה לביטול צו המניעה הזמני – נדחית.

שאלת ההוצאות בשל הליך זה תישקל במסגרת ההליך העיקרי.