תא"ק 25889-10-16 גרוסמן נ' לויתן ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.6.17.

המבקשים טוענים כי לא קיבלו את כתב התביעה (בבקשה צוין, בטעות, כתב הגנה) שהומצא על דרך ההדבקה. לטענתם, הם לא מתגוררים בכתובת בה בוצאה ההמצאה כי אם בפתח תקוה. לתמיכה בטענה צירפו חוזה שכירות של המבקש 1 ורעייתו, תצהירים ומסמכים נלווים.

המשיב טען, בתגובה, כי פסק הדין ניתן כדין – השליח ציין בתצהירו כי שם המשפחה של המבקשים התנוסס על דלת הבית בה בוצעה ההמצאה וזו אף הכתובת המעודכנת של המבקשים (כפי שאושר גם על ידם) במרשם האוכלוסין. משכך, לא נפל פגם בהמצאה ופסק הדין ניתן כדין, ואין לבטלו מחובת הצדק. עוד נטען כי אין למבקשים עילת הגנה המצדיקה את ביטול פסק הדין.

המבקשים השיבו כי ההמצאה לא בוצעה בשקידה הראויה הנדרשת וכי ניתן היה בבירור פשוט, כגון בשיחה טלפון, לוודא את כתובתם.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

מצאתי כי ההמצאה למבקשים לא היתה כדין. אין מחלוקת כי המשיב פעל לביצוע ההמצאה בכתובת הרשומה של המבקשים, כפי שהיא מעודכנת במרשם האוכלוסין. עם זאת, בידי המשיב היו מספרי טלפון של המבקשים (כמצוין בהסכם נשוא התביעה) ולא מצאתי בתצהיר השליח אינדיקציה לכך שלבד מביקור בנכס נעשה עוד נסיון ליצור עם המבקשים קשר ולאתרם. משכך, ניתן לקבוע כי ההמצאה לא בוצעה בשקידה הראויה ועל כן – נעשתה שלא כדין. בנסיבות אלו, מצאתי להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

נוכח האמור ולאור תוצאה זו, אין אני נדרש לשאלת סיכויי ההגנה.

משבוטל פסק הדין יגישו המבקשים בקשת רשות להתגונן עד ליום 2.11.17.

ההחלטה תישלח לצדדים.