בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' לוגבינסקי

השתלשלות ההליך והשאלות העומדות לדיון

כתב תביעה בסדר דין מקוצר.

התובע – תאגיד בנקאי.

הנתבעת – נטלה הלוואה אצל התובע, אשר לא נפרעה במלואה (להלן: "ההלוואה").

רשות להגן – ניתנה בהסמכת הצדדים, במסגרת הסדר דיוני.

כתב התביעה תוקן – תוך הפחתת תקבולים ממימוש כלי רכב, מסוג מזדה CX5, דגם אקזקיוטיב, ש.י. 2013, מ.ר. 28-056-76 (להלן: "הרכב"), שהיה משועבד להלוואה. לאחר התיקון – עומד סכום התביעה, בתוספת ריביות והוצאות שונות לצורך מימוש הרכב – על 91,640.03 ₪.

בכתב ההגנה המתוקן הובאו מספר טענות כנגד החוב המיוחס לנתבעת. בקצירת האומר, נטען, כי ההלוואה ניטלה במטרה לרכוש את הרכב מאחותה, אנה לוגבינסקי, ת.ז. XXX (להלן: "האחות"), אשר לא עמדה בתשלום הלוואה קודמת, שנטלה היא עצמה לצורך רכישתו (להלן: "ההלוואה הקודמת"). לטענת הנתבעת, סברה, כי נוטלת ההלוואה על סך 113,000 ₪ בלבד, שהוא הסכום שהיה נדרש לצורך כיסוי יתרת ההלוואה הקודמת, להבטחתה היה הרכב משועבד, ואולם, הבנק, שלא בידיעתה, העניק לה הלוואה על סך 175,000 ₪. עוד נטען, כי שלא בידיעתה ושלא בהרשאתה – העביר הבנק את יתרת סכום ההלוואה, בסך 62,000 ₪, שנותר לאחר כיסוי ההלוואה הקודמת – לחשבון הבנק של האחות.

ב"כ הנתבעת הגדיר את התנהלות הבנק במילים קשות: "גזל לשמו"; "מקרה קיצוני וחמור"; "מעשה מרמה".

עוד נטענו, בכתב ההגנה, מפי הנתבעת, טענות נוספות, בין היתר, כי בניגוד לסיכום עם נציגי התובעת – לא הוסר השעבוד שרבץ על הרכב להבטחת ההלוואה הקודמת; כי הבנק סירב לבטל את הסכם ההלוואה, חרף הודעה, שנשלחה מטעם הנתבעת מספר ימים לאחר נטילתה. כן נטענו טענות שונות בנוגע להתנהלות הבנק בעת מימוש הרכב, לאחר שהנתבעת חדלה גם היא לעמוד בהתחיבויותיה.