תא"ק 25676-09-15 וסרמן נ' קשי

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה לביטולו של פסק הדין מן הטעמים שיפורטו להלן:

1.המבקש לא ציין מתי הומצא לו פסק הדין ומאיזו סיבה הוגשה הבקשה לביטולו רק ביום 21/1/16. לפיכך, לא עמד הוא בהוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המחייבת הגשת הבקשה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. אף לא הוגשה בקשה להארכת המועד בצירוף טעמים מיוחדים לאיחור כנדרש בתקנה 528 לתקנות. די בכך כדי לדחות את הבקשה בהתאם לדין.

2.לא זו בלבד, אלא שהמבקש אף לא הכחיש את קבלת כתב התביעה ואי הגשת כתב הגנה במועד. בכך לא הרים את הנטל לביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. משזה ניתן כדין, כל שנותר הוא לבחון באם למבקש זכות לביטולו של פסק הדין משיקול דעת בית המשפט.

3.כאמור לעיל, אין בפי המבקש כל הסבר לאיחור להגשת כתב הגנה במועד. אמנם שיקול זה הינו משני לסיכויי הצלחת המבקש באם הבקשה תתקבל ויבוטל פסק הדין, אולם, אין הדין מאפשר התעלמות מוחלטת ממבחן זה, שכן ביטולו של פסק הדין משיקול דעת בית המשפט מחייב התייחסות לשני המבחנים הנדרשים בפסיקה. אף התייחסות לטענות הגנתו של המבקש כנגד התביעה מגלות כי זה מודה בחובו למשיב, לפחות בחלקו, אולם לו טענות נגדיות כנגד המשיב שבעיקרן פיצוי על נזקים נטענים באופן כללי תוך נקיבה בסכום בעלמא ללא כל אסמכתאות מתאימות ואשר מחייב שומה מתאימה, ושלגביהן מבקש הוא כי סכום זה יקוזז מחובו בגין דמי השכירות שחב הוא למשיב במסגרת תביעה זו. נראה כי למבקש אין הגנה אפשרית כנגד תביעה זו וטענת הקיזוז הבלתי מפורטת לא תצמיח לו תועלת במסגרת זו אלא שמהווה היא עילת תביעה נפרדת, ככל שעומד הוא עליה, וכל כולה ניסיון להביא לקיזוז חוב שמודה הוא בו.

4.מכל האמור לעיל, עולה כי המבקש התעלם מן המועד להגשת בקשת הביטול, לא הציג סיבה ראויה לאיחור בהגשת כתב הגנה ובכך נראה כי הביע הוא זלזול בהליכים המשפטיים, ואף אין בפיו כל טענת הגנה ראויה כנגד התביעה. לפיכך, נדמה כי כל כולה של בקשתו הינה דחיית הקץ וביטול פסק דין שממנו לא תצמח תועלת אלא אך יעמיס עליו בהוצאות מיותרות ויביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר.

5.יוצא, איפוא, כי דין הבקשה להידחות.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 750 ₪.