תא"ק 25183-08-13 עיריית בת ים נ' גמרי

החלטה זו הינה בבקשת המבקש/הנתבע לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר הגנה מיום 1.7.15.

המבקש עותר לביטול פס"ד מחובת הצדק, שכן לטענתו לא הומצא לו כתב התביעה כדין בהתאם לתקנות. לחילופין עותר המבקש לביטול פס"ד משיקול דעתו של בימ"ש, שכן לטענתו עומדת לו הגנה טובה בפני התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק דין ובתגובות אשר הוגשו מטעם הצדדים, אני סבור כי דינה של הבקשה לביטול פסק הדין, להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

פסק הדין מיום 1.7.15, ניתן בהסתמך על מסירה של כתב התביעה אשר בוצעה ביום 16.4.15, ע"י שליח מסירה, לידי רעייתו של הנתבע הגב' רונית, אשר חתמה על אישור המסירה. לאישור המסירה נילווה תצהיר שליח המסירה לאימות דבר ביצועה.

המבקש אינו מכחיש בבקשתו כי שם רעייתו רונית ואף לא צרף תצהיר מטעמה, על מנת לסתור דבר ההמצאה לידיה. המבקש לא עתר לפני בית המשפט לזמן את שליח המסירה לצורך חקירתו על תצהיר שנתן, כמתחייב ע"פ תקנה 522 לתקסד"א.

בנסיבות אלה לא נסתר דבר ביצוע המצאת כתב התביעה לידי רעייתו של המבקש ביום 16.4.15, המהווה המצאה כדין בהתאם להוראת סעיף 481 לתקסד"א.

אשר על כן, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהמצאת התביעה למבקש, ועל כן, הבקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק נדחית.

לחילופין, עותר המבקש לביטול פסק הדין משיקול דעת בית המשפט.

לטענתו דרישת התשלום לתשלום חיוב ארנונה נשלחה לכתובתו לראשונה זה עתה, ועל כן מדובר בדרישה רטרואקטיבית, הנעדרת תוקף משפט.

טענה זו נטענת באופן סתמי ללא פירוט עובדתי מינימלי כבדרך בה יש לפרט טענות בכתב הגנה, ודי בטעם זה על מנת לדחותה. כפי שמודה המבקש בתשובתו לתגובת ב"כ המשיבה, המבקש ביצע תשלומים על חשבון חובו לאורך השנים, ואינו יכול כיום לטעון כאילו לא ידע על קיום החוב, או לא קיבל דרישות לתשלום החוב, ובוודאי שאין בנסיבות אלה כל ממש בטענה כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי של המבקש. המבקש מודה בתשובתו כי ננקטו כנגדו לאורך השנים ע"י המשיבה הליכי אכיפה מנהליים, עובדה העומדת בסתירה לטענתו בדבר חוב רטרואקטיבי.

המבקש טוען כי התביעה התיישנה, אולם אף טענה זו נטענת בעלמא בלא שניתן כל פירוט עובדתי מינימלי בעניין. המבקש אינו מכחיש בתשובתו, את טענת המשיבה, לפיה ביצע ביום 3.9.07 תשלום ע"ח החוב כאשר התביעה הוגשה ביום 14.8.13, וזאת בנוסף לתשלומים נוספים שביצע המבקש ע"ח החוב. תשלומים אלה ע"ח החוב, הינם בבחינת "הודאה בקיום זכות" ע"פ ס' 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. יתר על כן, פעולות הגבייה המנהלית , נעצר מירוץ ההתיישנות, וזו אמורה להתחיל רק ממועד הפעולה המנהלית האחרונה, מיום 1.12.08 עת בוצע עיקול בנק כנגד המבקש.

לפיכך, לא מצאתי כי עומדת למבקש הגנה ולו לכאורה בטענת ההתיישנות.

המבקש טוען כי אין להטיל עליו את חיובי הארנונה, שכן ע"פ חוזה השכירות שנערך בינו לבין המועצה הדתית בת ים, שהינה בעלי הנכס נשוא התביעה, הוסכם בחוזה השכירות כי המועצה הדתית תישא בתשלום מיסי הארנונה ולא המבקש. המבקש לא צרף לבקשתו ואף לא לכתב התשובה העתק מחוזה השכירות הנטען, על מנת לתמוך בטענתו, אף שמדובר במסמך מהותי.

המבקש אינו טוען כי הודיע למשיבה טרם שנתגבש החוב כי המועצה הדתית הינה נושאת בחיובי הנתבע למשיבה.