תא"ק 25056-06-13

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 12/6/13 הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 38,056 ₪ בגין עלות פינוי הנתבע במסוק לאחר שנפגע בתאונת דרכים ביום 19/5/09. לכתב התביעה צורפו שני מכתבים שנשלחו לנתבע בעניין זה באותו יום על ידי ב"כ התובעת, דו"ח פרטי טיסת פינוי רפואי במסוק, מכתב של מגן דוד אדום לסמנכ"ל מבצעים בלהק תעופה המתעד את נסיבות הפינוי ושמות הנפגעים וטבלת שיערוכים.

2.על בסיס אישור מסירה המתעד מסירה באמצעות מוסר פרטי של כתב התביעה וההזמנה לדין לנתבע ביום 3/7/13, ניתן ביום 29/9/13 פסק דין בהעדר המחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

3.ביום 11/8/15 הוגשה בקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טוען כי מעולם לא קיבל את התביעה ונודע לו לראשונה על ההליך לאחר שקיבל מכתב מב"כ התובעת בצירוף עותק מפסק הדין בתחילת חודש אוגוסט 2015. לגופו של עניין מאשר הנתבע כי היה מעורב בתאונת דרכים ביום 19/5/09 בעקבותיה איבד את ההכרה ואושפז בביה"ח רמב"ם במשך 7 ימים. הנתבע טוען כי שירות הפינוי המוטס שהתובעת טוענת שסופק לו מכוסה על ידי משרד הבריאות או קופת החולים או חברת הביטוח ולכן על התובעת לפנות לגורמים אלו. עוד נטען כי הסכום הנתבע מופרז ועולה על המקובל במקרים דומים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מד"א וכל הגורמים הרלבנטיים. הנתבע מבקש להורות לתובעת להמציא לו את כתב התביעה ולאפשר לו להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה בבקשה.

4.ביום 6/9/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסק הדין. נטען כי חתימת הנתבע על התצהיר התומך בבקשתו זהה לחתימתו על אישור המסירה של כתב התביעה. עוד נטען כי פסק הדין נשלח לנתבע בדואר רשום והתקבל אצלו עוד בשנת 2013. נטען כי כאשר התובעת החליטה להגיש את פסק הדין לביצוע, נדרשה על ידי לשכת ההוצאה לפועל לשלוח את פסק הדין במסירה אישית ו/או בדואר רשום עם אישור מסירה ולכן שלחה את פסק הדין פעם נוספת לנתבע.

5.לגופו של עניין מפנה התובעת לפסק דין שניתן נגד חברת הביטוח מגדל בתיק 32354-03-12 בו נקבע כי התובעת זכאית לתבוע את שכרה מחברת הביטוח. התובעת טוענת כי במקרה דנן עשתה מאמצעים לאתר את פרטי חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסע הנתבע ביום התאונה אולם ללא הצלחה. נטען כי הנתבע לא שיתף פעולה עם התובעת ולא השיב לכל פניותיה טרם הגשת התביעה ולכן נאלצה התובעת להגיש את התביעה נגדו באופן אישי. באשר לעלות הפינוי, מפנה התובעת לחוות דעת רואה חשבון שהוגשה מטעמה בתיק אליו הפנתה והתקבלה על ידי בית המשפט.

6.ביום 10/11/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת. הנתבע דורש מהתובעת להמציא את אישור המסירה המקורי וכן מבקש לחקור את המוסר בבית המשפט על תצהירו. נטען כי אין קשר בין אישור הדואר שצורף לתגובה לבין האישור מאתר דואר ישראל שצורף לתגובה. נטען כי התובעת חטפה פסק דין בהעדר והמתינה שנתיים עד שהמציאה אותו לנתבע. נטען כי אין כל ראייה לפניה מוקדמת של התובעת לנתבע טרם הגשת התביעה.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שלא מטעמיו של הנתבע מהטעמים שיפורטו להלן.

8.ראשית, התובעת הגישה את התביעה בסדר דין מקוצר למרות שטרם הגשת התביעה ניתנו מס' החלטות בהן נקבע כי תביעות שכאלו אינן כשרות להגשה בסדר דין מקוצר.