תא"ק 2473-01-15 בנק הפועלים בע"מ נ' אגמי ואח'

המבקשים הינם אביו ואחיו של ארז אגמי (להלן: "ארז") וערבו להתחייבויותיו כלפי המשיב.

אין חולק כי נוצר חוב לזכות המשיב וכי המבקשים הינם ערבים לפרעון החוב.

משלא נפרע החוב, הגיש המשיב תביעה כנגד ארז וכנגד המבקשים. ארז ביקש רשות להתגונן אך המבקשים לא עשו כן ולפיכך ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה.

בפני בקשות המבקשים לבטל את פסק הדין. לשיטתם, קיבלו את התביעה, אך לא ידעו כי עליהם להגיש בקשות רשות להגן. הם סברו כי די בכך שארז יגיש בקשה כזו. נוסף לכך, כאשר פנו לעו"ד, לא נאמר להם שגם עליהם להגיש בקשת רשות להגן. לגופה של התביעה, אין המבקשים חולקים על קיומו של חוב שעליהם לפרוע. לטענתם ניסו בכל דרך, מס' פעמים, להגיע להסדר לסילוק החוב, אולם המשיב לא הסכים להצעותיהם.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין בפי המבקשים הצדק סביר למחדל אי הגשת בקשות רשות להגן מצדם, לא כל שכן כאשר באו בדברים עם עו"ד. מכל מקום, אין מקום לביטול פסק הדין משום שאין בפי המבקשים הגנה כנגד התביעה, הם מכירים בחוב נשוא התביעה ומלינים רק על כך שהבנק לא הסכים לסלקו בהסדר.

לאחר ששקלתי ת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לביטול פסק הדין. אינני סבורה כי די בהסבר שנתנו המבקשים להצדיק את המחדל. המצאת התביעה אינה מוכחשת. כנחזה מאישור המסירה, עם המצאת התביעה, הומצאה גם "הזמנה בסדר דין מקוצר" בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, בה נאמר:

"...כמפורט בכתב התביעה המצורף בזה על נספחיו, הנך מוזמן, אם יש בדעתך להתגונן, לבקש מבית המשפט בכתב רשות להתגונן תוך 30 ימים מיום המצאת הזמנה זו. הבקשה צריכה להיות נתמכת בתצהיר אשר בו יפורש אם אתה מתכוון לטעון כנגד התובענה כולה או נגד חלק ממנה בלבד, ואם כן- נגד איזה חלק ועליך למסור לתובע העתק בקשה זו בצירוף העתק מן התצהיר..."

לפיכך, המבקשים אינם יכולים לטעון (אלא אם לא קראו את מלוא המסמכים שהומצאו להם) שלא ידעו כי עליהם להגיש בקשת רשות להגן בצירוף תצהיר. מטרתה של הזמנה לדין היא להעמיד נתבע, שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, על זכותו לפנות לבית המשפט תוך 30 יום ולבקש להתגונן.