תא"ק 24697-08-14 עירית ירושלים נ' שבאנה ואח'

לפניי בקשת התובעת למחיקת התביעה נגד הנתבע 1 ולתיקון כתב התביעה.

התובעת הגישה תביעת ארנונה נגד שני הנתבעים. התביעה נגד הנתבעת 1 הוגשה כיוון שהיא רשומה אצל התובעת כמחזיקת הנכס, ואילו התביעה נגד הנתבע 2 הוגשה כיוון שלפי נתוני משרד הפנים שקבלה התובעת הוא נשוי לנתבעת 1. הנתבעים לא התגוננו ועל כן נטלה התובעת פסק דין בהיעדר הגנה נגד שניהם. לאחר מכן הגיש הנתבע 2 בלבד בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי נפלה טעות ברישומי העירייה כיוון שהוא מעולם לא היה נשוי לנתבעת 1, אלא לאישה אחרת באותו שם שמספר הזהות שלה שונה. הנתבע הוסיף וטען כי הנתבעת 1 הייתה נשואה לאדם אחר בשם עבדאלמוחסן. העירייה טענה כי את הנתונים לגבי נישואי הנתבעים היא קבלה ממרשם האוכלוסין, ועוד הוסיפה וטענה העירייה כי לפי הנתונים שקבלה ממרשם האוכלוסין לנתבעים יש אפילו בן משותף בשם מוחמד סאלמה שבאנה.

במצב דברים זה הוריתי על הגשת תעודות עובד ציבור מטעם מרשם האוכלוסין לגבי מצבם המשפחתי של הנתבעים , של הבן המשותף ושל אותו עבדאלמוחסן. תעודות עובד הציבור התקבלו והן תואמות אחד לאחד את גרסת הנתבע 2. מהתעודה הנוגעת לנתבעת 1 עולה כי היא הייתה נשואה לאותו עבדאלמוחסן ולא לנתבע 2, וכי מוחמד סלאמה שבאנה הוא בנם ולא בנו של הנתבע 2. מן התעודה הנוגעת לנתבע 2 עולה כי הוא היה נשוי אמנם לאשה בשם שבאנה סוהילה אלא שמספר הזהות שלה שונה מזה של הנתבעת 1. ומהתעודה הנוגעת לבן עולה כי הוא אינו בנו של הנתבע 2 אלא של הנתבעת 1 ושל בעלה עבדאלמוחסן.

לנוכח תעודות עובד הציבור הגישה העירייה את הבקשה שלפניי לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת הבן -מוחמד סאלמה שבאנה- כנתבע נוסף. בטרם תוכרע הבקשה הוריתי לעירייה לנמק מדוע לא תידחה התביעה נגד הנתבע 2 וזו השיבה כי היא מסכימה למחיקת התביעה נגדו ללא צו להוצאות. בתגובה לעמדת העירייה הודיע הנתבע 2 כי הוא דורש שהתביעה תידחה תוך פסיקת הוצאות לטובתו.

התביעה שלפניי מצתה את עצמה שכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעת 1 ומשום שאין חולק על כך שיש למחוק או לדחות את התביעה נגד הנתבע 2. במחלוקת הנוגעת לשאלה האם יש למחוק את התובענה או לדחותה אני מקבל את עמדת העירייה לפיה יש להורות על מחיקה ולא על דחייה. ראשית, מבחינה דיונית בקשת העירייה היא ,למעשה, בקשה להפסקת התובענה נגד הנתבע 2 וכעולה מתקנות 155-154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הפסקת תובענה שקולה למחיקת תובענה (וראו- רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' קבודי – פורסם בנבו (6/7/12)). ושנית, התובענה שלפניי לא התבררה עד תום לגופו של עניין, ועל כן לא ניתן לשלול את האפשרות שבהליך אחר שמתכוונת העירייה לנהל נגד הבן הנ"ל תתגלה עובדה חדשה כלשהי בעניין קשריו של הנתבע 2 עם הנתבעת 1 אשר תחייב נקיטת הליך נגד הנתבע 2. אכן, לנוכח תעודות עובד הציבור שהוגשו דומה כי אפשרות זו קלושה ביותר, ולכן מסכימה העירייה למחיקת התובענה, ברם לא ניתן לקבוע שמדובר באפשרות תיאורטית בלבד. העובדה שהתובענה נגד הנתבע 2 לא התבררה לגופו של עניין עד תום מחייבת גם את המסקנה שאין לחייב את העירייה בהוצאות הנתבע 2.

אשר לבקשה לתיקון כתב התביעה- דינה להידחות. כאמור התביעה שלפניי מצתה את עצמה משעה שניתן פסק דין נגד שני הנתבעים. התביעה שמבקשת העירייה להגיש נגד הבן היא תביעה חדשה לגמרי נגד בעל דין חדש, ומשכך הדבר אין בתיקון הנדרש כדי לסייע בבירור השאלות שבאמת שנויות במחלוקת נגד בעלי הדין - כלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין. בשולי הדברים יש לציין כי אין זה ראוי שתביעת העירייה נגד הבן - שהיא למעשה תביעה חדשה - תתנהל במסגרת התיק הנוכחי שנפתח בשנת 2014, שכן בכך תזכה התביעה, ללא כל הצדקה, לעדיפות על פני תביעות אחרות ישנות יותר. ולבסוף יוער כי דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה איננה פוגעת בעירייה במישור ההתיישנות, כיוון שעל פי תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין אף אם הייתי מתיר את התיקון אזי יכול היה הבן לטעון להתיישנות מפני שרואים את ההליכים נגדו כאילו החלו עם הגשת כתב התביעה המתוקן.