תא"ק 24676-11-12 מיתב - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ נ' לנקרי

בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 03/04/13 בהעדר הגנה.

1.ביום 19/11/12 הגישה התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע וביום 03/04/13 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. רק ביום 15/11/15 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו.

הנתבע חולק על קבלת כתב התביעה. לטענתו לא די בציון על גבי אישור המסירה כי "סירב לקבל" וזאת מבלי לפרט אם המוסר ניסה להכנס לחצר הבית, אם לאו. משלא נסתרה העובדה שהמצאה בוצעה לכתובת המגורים של הנתבע אותה עת; ומאחר שהכתובת אומתה עם משפחת אברהם, כפי שנרשם בתצהיר המוסר ואף נרשם שבחצר הבית מוחזק כלב משוחרר (ראו נספח א' לתגובת המשיבה), אני קובע כי מדובר בהמצאה כדין. אין לפיכך מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

2.אמנם בנסיבות אלה רשאי לכאורה בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395). ואולם, במקרה זה הוגשה הבקשה באיחור ניכר ויש איפוא לבחון שאלת הארכת המועד בטרם תידון הבקשה לביטול פסק דין משיקול דעתו של בית המשפט.

3.משהמועד להגשת בקשה לביטול פסק דין הוא מועד שנקבע בחיקוק (תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), הרי שנדרש "טעם מיוחד" להארכת המועד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי), זאת לאור תוקפו של עקרון סופיות הדיון.

על-פי הפסיקה נטה בית המשפט לראות את "הטעמים המיוחדים" ככאלו שתלויים בנסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין (כך לדוגמה בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872). וכך, טעמים הקשורים בבעל הדין עצמו או בא כוחו לא התקבלו כמצדיקים הארכת מועד (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 890 (מהדורה שביעית, 1995); ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ, פ"ד מ(1) 57). עוד נקבע כי חשיבות העניין לכשעצמו אינה בבחינת טעם מיוחד (בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר. ניתן ביום 29/8/99). כך גם נימוקי ההגנה עצמם או סיכויי ההצלחה לא הצדיקו לכשעצמם הארכת מועד, אלא נדרש עדיין טעם מיוחד חיצוני להם (רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה. ניתן ביום 5/12/00).

ניתן להבחין בהגמשה מסויימת בפסיקה ומתן משקל שונה ל"טעם המיוחד" הנדרש בהתאם לטיב ההליך (ע"א 6842 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904), באופן שבתי המשפט לוקחים בחשבון את סיבת הטעות, מידת הזלזול בבית המשפט או בחובה כבעל דין, (ע"א 8547/96 אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 10/3/99; בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702) ואף מתן משקל לסיכויי ההליך העיקרי (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי. ניתן ביום 3/1/13). הכל תוך התחשבות במידת האיחור ומידת הפגיעה בהסתמכות של הצד שכנגד. הגמשה זו מקורה בתפיסה משתרשת לפיה לא ראוי שיינתנו פסק דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי הדין, שניתן היה לרפאם, ככל שנדרש, בפסיקת הוצאות מתאימות לטובת בעל הדין שכנגד, הכל כדי להגשים את התכלית של הזכות החוקתית של גישה לערכאות. לאחרונה חיזק בית המשפט העליון המגמה האמורה תוך שקבע כי יש לאזן בין שיקולי סופיות הדיון, יעילותו, התנהגות הצדדים ותום ליבם, נסיבות האיחור, ההשלכות על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וסיכויי ההליך (רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטארפלסט תעשיות 1967 בע"מ. ניתן ביום 21/4/15).

4.באיזון שבין השיקולים השונים מצאתי להורות על ביטול חלקי של פסק הדין שניתן בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בגין הביטול.

כאמור, קבעתי כי ההמצאה של כתב התביעה לנתבע בוצעה כדין. לא זו בלבד אלא שפסק הדין שניתן בהעדר הגנה נשלח בדואר רשום לכתובתו של הנתבע שלא הוכחשה (נספח ב' לתגובת המשיבה), אלא שהנתבע בחר שלא לדרוש את דבר הדואר. גם במסירה שבוצעה באמצעות שליח (נספח ג' לתגובת המשיבה) נרשם שהנתבע "סירב לקבל". יצויין בהקשר זה כי מסירת כתב התביעה ומסירת פסק דין בוצעו בידי 2 חברות מסירה שונות ובשתיהן הצהיר המוסר כי הנתבע סירב לקבל ו/או לפתוח את הדלת כדי לקבל את דבר הדואר.

5.יתרה מזאת עורך דין מטעמו של התובע, עו"ד שמואל אריאלי, פנה ביום 10/8/14 כשנה וחצי לאחר שניתן פסק הדין בהקשר התביעה אל מייצגה הקודם של המשיבה וביקש לקבל את פירוט החוב מושא ההליכים ואת כתב התביעה שהוגש (נספח ה' לתגובת המשיבה). ביום 8/9/14 אף נשלחו אליו המסמכים שנתבקשו. ממכתבו של עו"ד אריאלי מיום 19/8/14 עולה כי אף שוחח בטלפון עם מייצגה של המשיבה (נספח ה' לתגובת המשיבה).

יש לדחות טענת המבקש כי עו"ד אריאלי ייצג אותו בהליך אחר בבית המשפט לענייני משפחה. במכתבו של עו"ד אריאלי מיום 10/8/14 מצויין במפורש כי הוא מייצג את מר לנקרי בתיק הנדון.

בנסיבות אלה לכל המאוחר ידע המבקש על כתב התביעה ופסק הדין שניתן ותוכנם ביום 8/9/14. למרות האמור הבקשה לביטול פסק דין והבקשה להארכת מועד להגשתה הוגשו רק ביום 15/11/15, מבלי שניתן כל הסבר לזניחת הטיפול בעניין ולפער הזמנים האמור.

6.למרות האמור, לא ניתן להתעלם מטענות המבקש לגוף התביעה כי חוב המים ביחס לנכס שברחוב שווימר בפ"ת שולם זה מכבר בידי כונסת הנכסים שמונתה לנכס. הדבר לכאורה עולה מהתכתבות שצירפה המשיבה לתגובתה (נספח ו' לתגובת המשיבה). כלומר, אין הכחשה מצידו של המבקש לגבי החוב בנוגע לאותו נכס. בנסיבות אלה, ככל שאכן שולם החוב בגין אותו נכס, חזקה על המשיבה שעדכנה את החוב בתיק ההוצל"פ; ואם טרם עשתה כן, הרי שעליה לעדכן את תיק ההוצל"פ באופן מיידי.

לא ניתן להתעלם גם מטענתו באשר לחוב לגבי הנכס ברח' הברון הירש 15. על-פי העתק רישום מפנקס הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה על הנכס בגוש 6375 חלקה 95 נרשמה הערת אזהרה לטובת חברת י.ר. לנקרי מסחר (2004) בע"מ (נספח י"ב ) לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין). אותה חברה אף השכירה את הנכס לחברת תעמיסו – שיווק ומסחר בע"מ (נספח י"ד לבקשה) שבבעלות מר אורון לנקרי (נספח ט"ז לבקשה).