תא"ק 24122-10-15 בנק הפועלים עכו 12713 נ' בירומי

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 14.10.15 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 80,450 ש''ח בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע המורכבת בעיקרה מיתרת חוב הלוואה מיום 1.12.14 על סך 82,000, ש''ח במסגרתה נצברו ארבעה חודשי פיגור. לכתב התביעה צורפו שני עמודים מתוך מסמכי פתיחת חשבון מיום 29.4.13, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו''ש, פירוט אשראי הכולל את נתוני ההלוואה העדכניים, בקשה להלוואה, מכתב התראה ואישור משלוח של מכתב ההתראה בדואר רשום מיום 1.9.15.

2.ביום 29.11.15 הגיש הנתבע בקשה רשות להתגונן ונתמכת בתצהיר. הנתבע טוען כי הוא לקוח נורמטיבי אצל התובע מזה כשש שנים ולכן קיבל מסגרת אשראי על 10,000 ש''ח. הנתבע טוען כי נטל הלוואה לצורך פתיחת עסק לאחר מספר שנים במהלכם הפקיד מדי חודש את משכורתו בסך של כ-6,000 ש''ח. הנתבע מסביר כי בתחילה נטל הלוואה בסך של 10,000 ש''ח ומכוח המציאות נאלץ לקחת הלואוות נוספות עד לסך של 80,000 ש''ח. הנתבע טוען כי עמד בהסדר החזר ההלוואה עד לפני שלושה חודשים לאחר שהעסק שפתח נקלע לדחק כלכלי ולא יכול היה לחזור בהחזרי ההלוואה. נטען כי התובע לא פנה לנתבע לפני שנקט בהליכים משפטיים. נטען כי התובע החליט לבטל את מסגרת האשראי בחשבון וכתוצאה מכך נוצר חוב פיגורים. הנתבע טוען כי התובע לא הודיע לו שהגביל אותו בחשבון בעקבות החזרת שיקים. הנתבע טוען כי נהג להפקיד סכומים בחשבון כדי לכסות פיגורים ולשמור על מסגרת אשראי מאושרת. משום מה מתייחס הנתבע בסעיפים 15 ו-18 של התצהיר למבקש 2 למרות שמדובר בתביעה כנגד נתבע אחד. בסעיף 20 של התצהיר פונה הנתבע לבית המשפט בלשון רבים ומבקש להוראות לתבוע להמציא דפי פתיחת חשבון, פירוט יתרות בחשבון, פירוט אופן חישוב הריבית וההצמדה ופירוט מרכיבי החוב ואודותיו. בסעיף 21 לתצהיר טוען הנתבע שוב בלשון רבים כי ביקשנו להגיע להסדר חוב , אולם נציג התובע לא נעתר לשום משא מתן והודיע שהוגשה תביעה משפטית. בסעיף 25 של התצהיר נכתב כי לא ברור על סמך מה הוגשה התביעה על סך 179,383 ש''ח בהתעלם מהעובדה כי התביעה בתיק זה היא על סך 80,450 ש''ח.

3.ביום 23.12.15 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי הבקשה נערכה או הועתקה ממסמך אחר כיוון שחלק מהסעיפים מנוסחים בלשון נקבה או בלשון רבים ודי בכך כדי לדחותה. נטען כי הנתבע מודה שלא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובע בכל הנוגע להחזרי הלוואה. נטען כי הטענות האחרות שהועלו נטענו בחצי פה ללא הפירוט המתחייב. נטען כי התובע שלח לנתבע שלוש התראות טרם הגשת התביעה ביום 6.11.14 לפני ביטול מסגרת האשראי, ביום 13.8.15 וביום 1.9.15. כל ההתראות נשלחו בדואר רשום לכתובתו של הנתבע כפי שהיא מופיעה בכותרת הבקשה. באשר למסגרת האשראי נטען כי מסגרת האשראי בסך של 6,500 ש''ח בוטלה לאחר שהנתבע חרג ממנה ולאחר שנשלחה לו התראה. הודגש כי ההלוואה נשוא תביעה היא הלוואה שמטרתה כיסוי מינוס/חובות ומכאן שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובע אף לפני נטילת ההלוואה נשוא התביעה. נטען כי די במסמכים שצורפו לתביעה כדי להכשיר את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר. נטען כי טענת הקיזוז שמופיעה בבקשה נטענה באופן סתמי והבקשה להמצאת מסמכים היא גורפת ומתעלמת מנתוני התביעה. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות.

4.תגובת התובע הומצאה לנתבע באמצעות הדואר ביום 13.1.16. בהתאם להחלטתי מיום 4.1.16 נדרש הנתבע להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. הנתבע לא השיב לאמור בתגובה. לאור האמור ביום החלטתי מיום 4.1.16 , התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מנימוקי התובע וכפי שיפורט להלן.

6.בנסיבות המקרה שלפני אין מקום להתייחס לטענות שהועלה בגוף הבקשה אשר אינן נתמכות בתצהיר התומך בבקשה. מדובר על פני הדברים בבקשה שהנתבע לא הכין בעצמו, למרות שבאופן פורמאלי מדובר בנתבע לא מיוצג. לפיכך אין מקום לסטות מהכלל לפיו טענות ההגנה הן הטענות המפורטות בתצהיר.

7.על פני הדברים יש ממש בטענות ב''כ התובע לפיהם מדובר בתצהיר שהועתק בחלקו ממסמך אחר שכן הוא רצוף נתונים שאינן קשורים בעליל לתיק זה, כגון טענות בלשון רבים, התייחסות למבקש 2 וציון סכום תביעה הגבוה משמעותית מסכום התביעה הנכון.

8.הנתבע מודה למעשה כי הפר באופן משמעותי את הסכם ההלוואה נשוא התביעה בכך שלא שילם את החזרי ההלוואה במשך שלושה חודשים . למעשה עיון בטופס פרטי האשראי שצורף לכתב התביעה מלמד כי נצברו בחשבון ההלוואה ארבעה חודשי פיגור. במצב דברים שכזה אין כל בסיס לטענות לפיהן לא הייתה הצדקה להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי ולהגיש תביעה.