תא"ק 24028-12-13 משי זהב נ' אייזנבך

1.החלטה בבקשה לעיכוב הליכים על פי חוק הבוררות בתיק בו נדונה כבר בקשת רשות להתגונן ונדחתה. ההחלטה אף אושרה על ידי ערכאת הערעור (ע"א 66768-09-14).

2.השלב בו הונחה הבקשה על שולחני, מעט לא ברור לי, באשר, כשקיימת שאלה האם ראוי להורות על עיכוב הליכים ולהעביר מחלוקת להכרעתו של בורר, דומני, שראוי שתידון קודם מתן החלטות לגופה של מחלוקת. זאת, באשר, בהינתן שנתונה הסמכות לבורר, ראוי, מדרך העולם, שיהא זה הבורר שיתן את דעתו גם לטענות לגופן.

3.ברקע לבקשה זו תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר להשבת הלוואה, החלטת כבוד הרשם פוני מיום 14.8.2014 שקבע שאין מקום לתת רשות להתגונן, והחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.5.2015 שדחה ערעור על החלטת כבוד הרשם. היינו, שכבר נפסק שחב הנתבע בסכום פסוק לתשלום לידי התובע. ביום 31.8.14, אף חתם כבר כב' הרשם על פסק דין המתבסס על החלטתו שלא ליתן רשות להתגונן.

4.ועתה, כאמור, על שולחני בקשה לעיכוב ההליך, שיהא מי שיאמר, שכבר נסתיים. יסוד הבקשה בשטר בוררין שאין מחלוקת שאכן נחתם, ולפיו הועברה להכרעת הבוררים המחלוקת, כמפורט בכתב היד בשטר: "חובות וזכויות בבניין רח' ** *** * ** ** ***".

5.כתב התביעה נועד, כאמור, להחזר הלוואה ועל פי החלטת כבוד הרשם שהפכה, כאמור, לסופית, הרי, על פי סעיף 4 להחלטתו: "מהחומר שבתיק עולה כי אף הנתבע עושה הבחנה בין קבלת ההלוואה באופן אישי מהתובע, לבין חילוקי הדעות ביניהם באשר לפרויקט ברח' ** *****, אשר נמצאות בהליך של בוררות". עיון בתיק, אכן, מצביע על כך, שהרקע להלוואה, ככל הנראה, הלוואה פרטית שנועדה לאפשר לנתבע להשיא את בנו. ופשיטא, שנושא זה אינו קשור לפרויקט בנייה שהמחלוקות בעניינו, נמסרו, אכן, להכרעה בפני שלושה בוררים.

6.סוף דבר, אין מקום להורות על עיכוב הליכים באשר מתייחס שטר הבוררין למחלוקת אחרת, ומעבר לכך, מכל מקום, אף מצא כבר הליך זה את דרכו לקו הגמר.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ה, 27 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: