תא"ק 24009-11-15 בנק הפועלים בע"מ נ' לוטן ואח'

התובע הגיש כנגד הנתבעים, תביעה כספית בת 382,403.00₪.

תמצית העובדות שבכתב התביעה:

לבקשת הנתבעים פתח התובע חשבון בנק על שמם, נתן להם אשראי והלוואה גם, אך הם לא עמדו בתנאי הפירעון, עד כי ביום 30.03.2015 נערך הסכם בין הצדדים, לתשלום חוב הנתבעים לתובע. הסכם זה סומן "א" ונספח לכתב התביעה.

הנתבעים הפרו התחייבויותיהם לפי הסכם הפריסה ותנאיו, בין היתר בכך שלא עמדו בפירעון הסכום המוסכם ובמועדים המוסכמים.

משכך היה, העמיד הבנק את יתרת החוב לפירעון מידי, ומכאן התביעה.

הנתבעים עתרו למחיקת כותרת התביעה. בחינת הלימותה של התובענה לסדר דין מקוצר אינה נבחנת ע"פ טיעוני הנתבעים, כי אם ע"פ כתב התביעה ונספחיו. אלו, לאחר שנבחנו על ידי, עומדים בדרישות הדין, ביחס להגשת תביעה בסד"מ, ומכאן שבקשת הנתבעים בעניין זה – נדחית.

הנתבעים הגישו בר"ל הנסמך בתצהיר הנתבעת המציין כי כל המידע השייך בידי הנתבע, וכן בתצהיר הנתבע בו מוצהרות העובדות הבאות (לצד "לא עובדות" רבות):

במשך יותר מעשור שנים ניהלנו את חשבוננו המשותף בבנק הפועלים. – סע' 3;

בשנת 2009 החליט הבנק, ללא התראה מוקדמת ומבלי שהעלה טענה כלשהי כלפינו, לסגור את חשבון הבנק להעמיד את כל ההלוואות הקיימות בחשבוננו לפירעון מידי. – סע' 4;

לאחר בקשות חוזרות ונשנות, בשנת 2010 , הסכים הבנק לפרוס את החוב והגענו להסכם לפיו הנתבעים ישלמו לבנק תשלום חודשי לא מבוטל ולאחר שנתיים סוכם כי נפרע לבנק את יתרת החוב. סע' 9;

בסמוך לסוף התקופה של הסכם זה, גילינו כי לא נצליח להעמיד את יתרת החוב במועד, וביקשתי מהבנק ארכה מהבנק לפירעון יתרת החוב, כאשר בינתיים נמשיך לשלם את הסכום החודשי שסוכם. הבנק הסכים והמשכנו לשלם את הסכום החודשי. – סע' 10;