תא"ק 23980-06-14 תרזי נ' קפה אספרסו בר קריון בע"מ

לפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים, שהוטלו במעמד צד אחד ביום 25/6/14. העיקולים תפסו זכויות וכספים בשני חשבונות בבנק: 100,000 ₪ בצ'קים דחויים, וכ-23,500 ₪ בפקדונות.

היום התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים, המשיב ומר לאטי מטעם המבקשת נחקרו נגדית, ובאי כחם סיכמו בכתב.

לצורך מתן החלטה בשאלת הטלת עיקולים זמניים עליי לשקול דרישות מצטברות כדלהלן:

1.ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן: "התקנות").

2.ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה (תקנה 374(ב) לתקנות).

3.איזון נזקים, תום לב ומידתיות (תקנה 362(ב)(1) ו-(2)).

טענות הצדדים בכתבי הטענות

התביעה הינה לתשלום "הלוואת בעלים", סכום של 300,000 ₪, שהעביר למבקשת לטענתו כהלוואת בעלים. לכתב התביעה צורפו דו"חות כספיים ומאזן בוחן (נספחים 1 ו-2), ומכתב של רו"ח של המבקשת מיום 20/6/11 (נספח 3), בשלושתם מאושר כי המבקשת חייבת למשיב, בעל מניות בה, סכום התחלתי של 300,000 ₪, המופיע בסעיף "זכאים שונים" בביאור 5 תחת "בעלי מניות". במאזן הבוחן מופיע הסכום לזכותו של המשיב תחת זכויות עובדים, ולא בסעיף "הלוואות". במכתב רואת החשבון נכתב רק כי המבקשת חייבת למשיב 300,000 ₪. עוד צירף המשיב לכתב התביעה ולבקשה מכתב, ששלח בא כחו למבקשת ביום 11/5/14, ובו דרישה להשבת חוב המבקשת למשיב בגין הלוואת בעלים בסכום שהגיע לסך 329,970 ₪ (נספח 4) ואת תשובת ב"כ המבקשת מיום 29/5/14 (נספח 5), לפיה אין מחלוקת על הלוואת הבעלים, אך נטען כי מר לאטי נתן לחברה הלוואת בעלים בסכום גבוה בהרבה בסך 1.7 מיליון ₪ וגם לא קיבלה חזרה, מאחר ומצבה הכספי של המבקשת אינו מאפשר לה זאת. אלה כל המסמכים, שצורפו לבקשה.

יצויין כי צו העיקול הזמני לא ניתן מייד עם הגשת הבקשה, אלא נדרשו הבהרות וביום 25/6/14 הגיש המשיב תצהיר נוסף, בו הצהיר כי לא נקבע זמן פרעון להלוואת הבעלים, לא נערך הסכם בכתב בקשר איתה, וכי אין בידו את הסכם המייסדים, שנחתם בינו לבין מר לאטי.

המבקשת בבקשה לביטול עיקול טענה כי הלוואת בעלים הינה בפועל השקעה של המשיב בסך 300,000 ₪ במקביל להשקעת מר יוסי לאטי בסך 1,700,000 ₪, וכי המבקשת הפסידה כספים רבים בחמש השנים שניהלה את "קפה הלל", ולכן אין המשיב זכאי להשבת השקעתו, כי אין מועד להשבת ההלוואה, ואין הסכם בעניין "הלוואה", וכי המשיב הסתיר את הסכם המייסדים. נטען כי עם קריסתו של "קפה הלל" איבד המשיב את השקעתו, ניתק כל קשר עם המבקשת, והמבקשת בנסיון לצמצם נזקיה פתחה את "קפה לנדוור", לאחר גיוס משקיע נוסף ולאחר שהמשיב סירב להשקיע כל סכום נוסף בחברה המבקשת.

לבקשת המבקשת צורף הסכם המייסדים (נספח א'), ובו ההוראות לעניין ההשקעות של בעלי המניות (סעיף 4), ואין בו הוראות לעניין השבת ההשקעות או ההלוואות לבעלים. כמו כן צורפו מסמכים בעניין פניות המבקשת למשיב על הצורך בהשקעת כספים נוספים בחברה, עד להתראה על דילול אחזקת מניותיו (נספחים ב' ו-ג' מיום 20/6/11, 1/7/11, 1/5/12, 13/8/13 ו-15/1/14). כמו כן צורפו לבקשה מסמכים בדבר מצבה הפיננסי של המבקשת נכון לחודש ינואר 2014 (נספחים ד' ו-ה'), ודף חשבון הבנק של המבקשת המעיד על התנהלותוה (נספח ו').

הטעם לדיון בעניין החזר חוב של עסק שנשא הפסדים, הינו כי מר לאטי החליט לפתוח, במסגרת המבקשת, בית קפה חדש מרשת קפה לנדוור, במטרה להחזיר את ההשקעות וההפסדים שנצברו בקפה הלל. המשיב טוען כי מדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת וכי מצבה של המבקשת אינו מאפשר לה לפרוע חובותיו. המשיב מצרף את העובדה שפוטר, ללא ששולמו לו זכויותיו הסוציאליות, וכי הורחק ממוקד קבלת ההחלטות בחברה המבקשת, ומתקבלות החלטות, הפוגעות בו.