תא"ק 23765-07-14 מ' ואח' נ' שוורץ ואח'

התובעים והנתבעים 1 -18 הינם בעלי דירות בבית משותף. התובעים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר ובה עתרו לבית המשפט להורות על סילוק ידם של הנתבעים מגג הבית המשותף (כך שיפונה מדודי שמש וממזגנים), להורות לנתבעים 17 – 18 לפנות מחסן בקומה העליונה של הבית המשותף, ולחייב את הנתבעים בדמי שימוש בסך 35,000 ₪ - והכל בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

לטענת התובעים, תביעתם נובעת מכך שהם בעלי הזכויות על גג הבניין ובמחסן הנזכר לעיל.

בהודעה מאוחרת יותר שהגישו התובעים הם הודיעו כי הם מוותרים על הסעד הכספי.

הנתבעים עתרו להתיר להם להתגונן בפני התביעה, ובדיון שהתקיים בפני ביום 15.4.15 ניתנה הסכמת התובעים למתן הרשות להתגונן.

בדיון טענו הנתבעים כי כפי שצוין בכתב התביעה עצמו, לפני למעלה משלושים שנים נדונה תביעה דומה לתביעה דנן, אולם התביעה הראשונה נמחקה בהסדר. הנתבעים טענו כי מדובר במעשה בית דין, וכי התנהלות התובעים אינה תמת לב. כן טענו הנתבעים כי עומדות להן טענות של השתק, שיהוי ואף התיישנות.

במהלך הדיון התברר כי לא לתובעים ולא למי מבעלי הדין האחרים אין אסמכתאות להליך הראשון שהוזכר בכתבי הטענות ולא ברור באילו נסיבות מדויקות הסתיימו בו ההליכים.

יצוין, כי לא הוגשה בקשה להורות על שיחזור התובענה הקודמת, ויתכן שזאת משום שכבר הוברר בין הצדדים לבין עצמם כי לא ניתן יהיה למלא אחר הוראות צו שיחזור שיינתן – אך ככל שתוגש בקשה כזו היא תיבחן על פי נסיבותיה ונימוקיה.

דומה, אם כן, כי אין מנוס אלא לברר את טענות הצדדים, בשים לב לנטלי הראיה וההוכחה הידועים, וכאשר בהתאם לדרך ניהול ההליך ולתוצאותיו יוכל בית המשפט לפסוק הוצאות מתאימות.

לאור כל האמור, ובהסכמת התובעים, ניתנת לנתבעים הרשות להתגונן באופן שתצהירי הבקשות למתן רשות להתגונן ישמשו ככתבי הגנה.

התיק יועבר ליחידה המשפטית למתן הנחיות משלימות לצדדים ולקביעת מועד לדיון בפני המותב שייקבע.

רשמתי לפני את הסכמת ב"כ התובעים ולפיה יהיו פטורים הנתבעים עצמם מלהתייצב לישיבות המקדמיות, ככל שאלה תתקיימנה (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 15.4.15), ואני מורה על מתן פטור כאמור לנתבעים המיוצגים. ככל שמי מהנתבעים אינו מיוצג, לא יחול עליו פטור זה כל עוד לא נקבע אחרת.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ה, 04 מאי 2015, בהעדר הצדדים.