תא"ק 23571-02-15 בנק אוצר החייל בעמ נ' קריאף ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 16.4.2015.

לטענת המבקש, לא קיבל הוא לידיו את כתב התביעה. המשיב הגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בהסתמך על מסירה לידי אמו של המבקש. ברם, אמו של המבקש מתגוררת באוקראינה ומעולם לא ביקרה בישראל. לפיכך, טענת המשיב מתמוססת כאחת. המבקש על פי טענת התביעה הינו ערב יחיד שאינו מוגן. המשיב פעל שלא בצדק עת לא עשה כל שניתן בכדי למצות הליכיו כנגד החייב העיקרי. המשיב תבע, בו בעת, הן את הערב והן את הלווה והן את רעיית הלווה מבלי שמיצה את הליכיו. כמו כן, המבקש טוען כי לא הוסבר לו דבר אודות הסכם הערבות עליו נדרש לחתום ולא הועבר לו כל מידע מהותי נוסף מפקידי הבנק, באשר למטרת ההלוואה ולנסיבות אשר הביאו את הלווה לצורך קבלת ההלוואה.

לטענת המשיב, ביום 5.3.2015 המציא המשיב את כתב התביעה לידי אמו של המבקש, רימה, במסירה אישית כדין. טענת המבקש כאילו אמו כלל לא ביקרה בישראל ומקום מגוריה הקבוע הינו באוקראינה לא נתמכה באסמכתא מתאימה. עוד בטרם הוגשה התביעה, ביום 10.2.2015 נשלחו אל המבקש מכתבי התראה אשר העתקם צורף לכתב התביעה. ביום 22.2.2015 טלפנה אל ב"כ המבקש רעייתו של המשיב, ויקה צ'רפנסקי, והתעניינה האם החייב העיקרי הסדיר את חובו למבקש. לאחר מועד הגשת התביעה ולאחר שכתב התביעה נמסר למבקש, ביום 10.3.2015 טלפן אל ב"כ המבקש אדם בשם יגאל, אשר הציג את עצמו כמעסיקו של המבקש, וטען כי הוא פונה בשמו של המבקש בניסיון לבדוק האם החייב העיקרי הסדיר את החוב. אין המבקש מציין מה לא הוסבר לו ומה היו שיקוליו אם בכלל בטרם החתימה על כתב הערבות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה מן הטעמים שיפורטו להלן: א. ביטול מחובת הצדק נראה כי אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 5.3.2015 לפיו נמסר הוא לאמו של המבקש, תוך ציון שמה רימה ונחזה להיות חתום בחתימתה. טענתו של המבקש כי אמו אינה מתגוררת בארץ או לא שהתה בארץ בעת המסירה לא נתמכה באסמכתאות מתאימות כדוגמת תדפיס מרשם האוכלוסין של כניסות ויציאות של המקבל או כל אסמכתא רשמית אחרת, ועל כן הדבר פועל לחובתו.יתר על כן, משאין הכחשה כי המסירה בוצעה במקום מגוריו הרשום, אזי בהתאם לתקנה 481 לתקסד"א, נחזה כי המסירה הינה כדין לבן משפחתו הגר עמו, אף אם לא היתה זו אמו שלו. המבקש בתשובתו לתגובת המשיב אף לא הכחיש פניות מטעמו למשיב עוד בטרם מתן פסק הדין, ולפיכך, אין עוד מקום להטיל ספק בעצם ביצוע מסירה כדין והגעתה לידיו שלו. ב. ביטול משיקול דעת בית המשפט במסגרת זו על בית המשפט לבחון שני מבחנים אלו: סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, וסיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל. באשר למבחן הראשון, טענת המבקש היא כי כלל לא קיבל לידיו את כתב התביעה. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה הנחזה כמבוצע כדין. המבקש לא הוכיח את טענתו באשר לאי קבלת כתב התביעה לידיו כי אם ההיפך, ולפיכך אין בפיו כל הצדקה לאי הגשת כתב הגנה במועד ופנייתו חלף כך לב"כ המשיב בבקשות שונות. על כן ניתן לראות זאת כרשלנות או כהתעלמות מדעת מצדו של המבקש, אולם אין בכך עדות לזלזול מופגן בהליכים המשפטיים, ולפיכך ניתנת היא לרפוי בהטלת הוצאות בהתאם לשיעור הנזק שנגרם למשיב. באשר למבחן השני, שהוא החשוב מבין השניים, נראה כי למבקש יש סיכויי הצלחה כנגד התביעה. המבקש טוען כי המשיב לא פעל למצות את כל הליכיו כנגד החייב העיקרי וכי הינו ערב מוגן. עוד טען המבקש, כי לא הוסבר לו דבר אודות הסכם הערבות עליו נדרש לחתום ולא הועבר לו כל מידע מהותי נוסף מפקידי הבנק באשר למטרת ההלוואה ולנסיבות אשר הביאו את הלווה לצורך בקבלת ההלוואה. טענותיו אלו מצריכות ומצדיקות קיום בירור ראייתי כדין, ולפי שהמדובר בזכות חוקתית, עליה להישמע בפני בית המשפט. לפיכך, מצאתי להעדיף זכות זו על הפגמים הפרוצדורליים ולהורות על ביטולו של פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט.

לאור האמור לעיל, פסק הדין מבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח שישולמו בתוך 15 ימים. ככל שלא ישולמו ההוצאות במועדן, תדחה הבקשה ופסק הדין יוותר על כנו. על המבקש להגיש לתיק בית המשפט כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטתי זו, ובלבד ששילם את סכום ההוצאות למשיב במועד.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ה, 06 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.