תא"ק 23568-04-12 אורבונד תעשיות גבס ומוצריו בע"מ נ' אדיר מבנים נידים בע"מ
|
תא"ק בית משפט השלום רחובות |
23568-04-12
30.10.2014 |
|
בפני הרשם: איתי רגב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: אדיר מבנים נידים בע"מ |
משיבה: אורבונד תעשיות גבס ומוצריו בע"מ |
| החלטה | |
בפני בקשה להתיר למבקשת להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר על סך כ-100 ₪ שהגישה כנגד המשיבה, בטענה כי המבקשת לא שילמה בעבור סחורה שרכשה מהמשיבה. המבקשת טוענת כי המשיבה בהתנהלותה גרמה לה (למבקשת) נזקים, כמפורט בכתבי הטענות.
עוד טענה המבקשת כי יש להורות על העברת הדיון לבית המשפט במחוז חיפה, מאחר שהמקום שהיה מיועד לביצוע התשלום הינו בבנק המבקשת בחיפה.
ראשית יצוין כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. מקום ביצוע ההתחייבות, כעולה מטענות הצדדים היה בעיר נתניה. משכך, הוראות הדין והפסיקה (ור' הלכת פולג) מקנים סמכות למקומית לבתי המשפט במחוז מרכז.
באשר לבקשה למתן רשות להתגונן- ב"כ המשיבה חקרה בדיון בפני את נציג המבקשת על תצהירו, ונדרשה בחקירה זו ובסיכומיה לפירוט טכני רב (באשר לסוגי הפרופילים והמתלים, להערות היועצים הטכנים ועוד). משכך, ומשחזר המצהיר מטעם המבקשת על הדברים שנאמרו בתצהיר גם בחקירתו, דומה כי לא ניתן לפטור את גרסת המבקשת כהגנת בדים ותו לא.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשת להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|