תא"ק 23357-09-11 הגרעין בע"מ נ' ישעיהו ואח'

לפניי תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב כספי.

טענות התובעת בתמצית כפי שפורטו בכתב התביעה

התובעת היא חברה לשיווק תשומות לחקלאות ולמוצרי צריכה. הנתבע רכש מהתובעת סחורה בתקופות שונות על פי מסגרת אשראי שהייתה לזכותו אצלה. לטענת התובעת חובו של הנתבע כלפיה עמד בספריה על סך של 68,785 ₪ נכון ליום 27.4.2011. הנתבעים, בני זוג, חתמו שניהם על כתב ערבות לפיו הם הסכימו כי חשבונות התובעת ייחשבו לנכונים וישמשו הוכחה לכאורה נגדם בנוגע ליתרת החוב לתובעת. למרות פניות חוזרות ונשנות בכתב ובעל פה לתשלום החוב, לא שולם זה ולפיכך הוגשה התביעה. סכום התביעה עמד על סך של 70,113 ₪.

טענות הנתבעים הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בבקשת הרשות להגן 

להגנתם, טענו הנתבעים כי במועד הגשת התביעה לא היה כל חוב כלפי התובעת וכי הם שילמו את מלוא התשלומים בגין כל הסחורות שהזמינו ממנה. התביעה כולה הסתמכה על שלוש שורות בתדפיס הכרטסת של חשבון הלקוח שהוא מסמך שנערך על ידי התובעת עצמה. לטענתם, מדובר בחוב פיקטיבי ללא תוכן אמיתי מאחוריו אשר נועד להשגת רווח מהיר.

הנתבעים הודו כי חתמו על כתב ערבות בו מצוי סעיף הקובע כי חשבונות התובעת ייחשבו לנכונים וישמשו הוכחה לכאורה נגדם לכל פרטיהם בנוגע ליתרת החוב. על אף האמור הם טענו כי אין בכך כדי לקבוע או לבסס את הסכמתם לכך שהתובעת תגיש בכל עת תביעה בסדר דין מקוצר בגין סכומים בלתי מפורטים שאינם אמיתיים. מדובר בתניה מקפחת בכתב הערבות המהווה חוזה אחיד ולכן יש לבטלה. לעניין זה הם טענו כי התובעת שולטת בשוק תשומות החקלאות ומחייבת לקוחותיה לחתום על כתב ערבות בנוסח קבוע ואחיד ללא יכולת בפועל של לקוחותיה לשנותו.

עוד טענו הנתבעים כי אף אם ייקבע כי הסעיף האמור תקף, הרי שהיה על התובעת לצרף לתביעתה לא רק דף בו מופיעה יתרת החוב, אלא גם חשבונות ופרטים על מקור החוב הנטען.