תא"ק 2323-03-13 קיבוץ פרוד אגודה שיתופית נ' ברושי

זוהי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה לסילוק יד ותביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע. התובע חזר בו מהתביעה לסילוק יד (ראה סעיף 27 לסיכומי התובע), מכאן, נותרה המחלוקת בין הצדדים לעניין התביעה הכספית בלבד.

העובדות הצריכות לעניין: הנתבע, אינו חבר הקיבוץ, הנשוי לחברת הקיבוץ (להלן: "אריאלה"), מתגורר בקיבוץ מזה כ- 23 שנים. החל משנת 1997, חייב הקיבוץ תושבים שאינם חברי קיבוץ בדמי שכירות והוצאות מוניציפליות (להלן: "דמי שכירות"). מאחר והנתבע לא שילם את דמי השכירות, הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע ושני נתבעים נוספים, בת.א. 8102/04 שלום נצרת, במסגרת ההליך, ניתן כנגד הנתבע פסק דין לפינוי ופסק דין כספי ביום 11/9/07 (להלן: "פסק הדין"). ממועד פסק הדין ועד ליום 14/9/11, שילם הנתבע דמי שכירות ששיעורם נתון במחלוקת בין הצדדים, כפי שיפורט בהמשך. החל מיום 14/9/11, הפסיק הנתבע לשלם דמי שכירות לתובע.

בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט סגן הנשיא שכיב סרחאן, קיבל בית המשפט את תביעת הפינוי והתביעה הכספית כנגד הנתבע וקבע כי לנתבע אין זכויות קנייניות בדירה בה התגורר עם בת זוגתו ומעמדו כבר רשות בתמורה ומכללא. נקבע בפסק הדין כי זכות הקניין בדירה הינה של התובע שנמסרה לשימוש בת הזוג בשל היותה חברת הקיבוץ. עוד נקבע בפסק הדין, כי התובע זכאי לדמי שכירות או דמי שימוש מוסכמים, בהתאם למחירון הקיבוץ שנקבע בהחלטת הקיבוץ מיום 28/1/97, לפיו נקבעו דמי שכירות ביחס לגודל דירה. בית המשפט קבע שהתובע לא הוכיח באיזו גודל דירה החזיק הנתבע ובת זוגתו, על כן נקבע בפסק הדין, שחישוב דמי השכירות ייעשה על פי דירה קטנה. כאמור, בית המשפט קיבל את תביעת הפינוי והורה לנתבע לפנות את הדירה בה הוא התגורר ולהחזירה לידי הנתבע בתום שלושה חודשים מיום פסק הדין וחייב אותו בתשלום דמי שכירות בסך של 33,433 ₪ לתקופה המתחילה מחודש ינואר 2000 ועד ליום 17/11/04 לפי החישוב שפורט בפסק הדין.

בין לבין, החל הקיבוץ בשינוי זכות הקניין בדירות המגורים, במסגרת הליכי השינוי, סווג הקיבוץ כ"קיבוץ מתחדש" (ראה תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995) והזכויות הקנייניות בדירות המגורים הועברו לידי חברי הקיבוץ, בהתאם להחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 27/2/96. ביום 22/2/08 התקבלה החלטת אסיפת הקיבוץ בעניין הליך יישום הליך שיוך הדירות בקיבוץ (להלן: "החלטת הקיבוץ"). ביום 28/6/11 נכרת הסכם בין הקיבוץ לאריאלה (להלן: "ההסכם"). ביום 18/7/11 שילמה אריאלה את התמורה החייבת לפי ההסכם וההסכם דווח למשרד מיסוי מקרקעין.

הנתבע נחקר על תצהירו התומך בבקשת רשות להתגונן והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענות הנתבע בסיכומים:

1.שיעור דמי השכירות, כפי שנקבע בפסק הדין, הינו בסך של 413 ₪ לחודש בצירוף הפרשי הצמדה נכון ליום 1/1/00.

2.טענת התובע "למחיקת חוב" בכרטסת הנתבע לפנים משורת הדין, אינה נכונה ומדובר במחיקת חוב שלא אושר בפסק הדין לגבותו.

3.הנתבע מאשר שלאחר פסק הדין עמדה יתרת החוב שחב כלפי התובע על סך של 55,774 ₪ (33,433 ₪ מכוח פסק הדין וסך של 26,341 ₪ חוב שוטף) אשר שולם על ידו במלואו באמצעות שיקים דחויים שנמסרו לתובע ביום 22/11/07.