תא"ק 22813-04-16 חמו נ' גל ואח'

1.לפני בקשת הנתבעות – המבקשות, למתן רשות להתגונן לתביעה בסדר דין מקוצר בסך של 93,392 ש"ח שהוגשה על ידי התובע – המשיב.

2.היום (31/1/17) התקיים לפני דיון, במסגרתו נחקרה הנתבעת 1 על תצהירה ובסוף הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ לעניין הבקשה.

לעניין מתן הרשות להתגונן:

3.הנתבעת טענה כי מערכת החוזים בין התובע לנתבעת 2 היא של חוזים פסולים שבטלים מעיקרם, בין היתר, בשל הטענה כי התובע פעל על פי הרשאה אשר נותן ההרשאה עצמו מעיד כי לתובע לא היתה כל סמכות והרשאה להתקשר בשמו של נותן ההרשאה בחוזה כלשהו ללא הסכמתו הברורה. נותן ההרשאה היא חב' "קופ-קופין" העולמית שהיא חב' אופנה ידועה שמרכז פעילותה בצרפת.

לטענת הנתבעות התובע הציג לפניהם מצגי שווא, שקריים, בכל הקשור למהות ההרשאה הקיימת לו מאת החב' ובכך הוציא מהנתבעות כספים רבים.

כמו כן, טענו הנתבעות כי בכוונתן להגיש כנגד התובע תביעה נגדית להשבה של מאות אלפי ₪ אותם חייב התובע להן עקב התרמית העסקית שנקט כלפיהן.

4.הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם לנתבעת מבקשת רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

5.בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:

"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". (ראה בע"א 527/07 הנ"ל).