תא"ק 228-02-14 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' זוארס

בפני בקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד. הבקשה הינה לעיקול זכויותיו של המשיב בדירה בבאר יעקב (להלן: "הנכס").

כפי שפורט בבקשה ובתצהיר שצורף לבקשה (תצהיר מורשה חתימה מטעם המבקש), בתיק זה הוגשה תביעה כספית על סך כ-123,000 כנגד המשיב, וזאת בגין טענות בדבר קיומו של חוב הנובע מיתרות חוב בחשבון המשיב אצל המבקש.

המבקש טוען כי קיים אצלו "חשש כי [המשיב] מנסה להבריח את הנכס" (ס' 5 לבקשה) ואף "חשש כבד ביותר" כי המשיב מנסה לפעול כאמור (ס' 14 לתצהיר התומך בבקשה).

לבד מאמירות כלליות ומעורפלות אלו בבקשה ובתצהיר – לא מצאתי כל אסמכתא או מסמכים התומכים בטענות.

בנוסף לאמירות אלו מצאתי כי המבקש טוען שיסוד ההכבדה שיש להוכיח נתמך גם בכך שהמשיב לא כיבד את תשלומי ההלוואה וכי אין לו בטוחות להבטחת החוב.

בבוא בית המשפט לבחון קיומם של תנאים המצדיקים הטלת צו עיקול, עליו לבחון התנאים הבאים:

1.קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקסד"א).

2.קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקסד"א).

3.מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות ראויה (תקנות 362 (ב) (1) ו-362 (ב) (2) לתקסד"א).