תא"ק 22657-08-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' פלונית ואח'

לפניי בקשת הנתבעת מס' 2 לביטול פסק הדין, שניתן נגדה בהעדר הגנה ביום 30/10/12.

הנתבע מס' 1 הגיע להסכם עם התובע, וביום 25/12/12 ניתן נגדו פסק דין, שביצועו כפוף להסכם. פסק דין פורמלי נחתם ביום 30/10/13, לאחר הודעת ב"כ המשיב כי הנתבעים לא עמדו בהחלטות הועדה הבינמשרדית.

המבקשת הגישה את הבקשה שבנדון ביום 17/11/14, ובה טענה כי הינה גרושת הנתבע מס' 1 משנת 2000, כי הנתבע מס' 1 התחייב בהסכם הגירושין לפרוע את החוב נשוא התביעה, וכי היא לא קיבלה כל ידיעה אודות כתב התביעה והליכים בתיק, עד להטלת עיקול על חשבון הבנק שלה. המבקש ציינה כי יצאה את הבית, בו התגוררה עם הנתבע עוד בשנת 1999, ומאז מתגוררת בשפרעם.

לבקשה צירפה המבקשת תצהיר וכן צירפה תצהיר הנתבע מס' 1, מיום 24/3/14, אותו הגיש ללשכת ההוצל"פ בקשר עם פסק הדין נגדו, ובו הלין כי עמד בדרישות הועדה, כי לא נמסר לו כי עליו לעמוד בדרישות נוספות, וחזר על טענותיו כלפי החוב, שנטענו בבקשת הרשות להתגונן מטעמו. מוזכר כי בקשת הרשות להתגונן מטעם הנתבע נדחתה בהסכמה בדיון ביום 25/12/12.

מאחר ולא היתה בבקשה התייחסות לאישור המסירה לאביה של המבקשת, מר סעיד, בשפרעם מיום 4/9/11, על בסיסו ניתן פסק הדין, נדרשה המבקשת להגיש בקשה משלימה, וביום 23/12/14 הגישה תגובה, בה טענה כי בין התאריכים 1/6/11 עד 31/12/11 לא גרה בבית הוריה אלא בשכירות והסתירה את מקום מגוריה. המבקש צירפה אישור המשכירה וחוזה שכירות.

המשיב הגיש תגובה, בה טען כי הסכם הגירושין, המחיל את ההתחייבויות נשוא התביעה על הנתבע מס' 1, אינו מחייב את המשיב. לטענת אי הידיעה, הציג המשיב, בנוסף לאישור המסירה הנ"ל מיום 4/9/11, אישור מסירה של החלטת הועדה מיום 11/6/13 גם לאב סעיד בשפרעם ואישור מסירה של האזהרה בתיק ההוצל"פ ביום 12/4/14 לאימה "גב' כלתום" בשפרעם.

המבקשת הגישה תגובה לתגובה, בה חזרה על טענותיה, ולא התייחסה למסירות נוספות לאביה בשפרעם בשנת 2013 ובשנת 2014. המבקשת גם מתסתמכת על תצהיר הנתבע מס' 1, לפיו שילם סכומים, שלא הופחתו מסכום החוב, ועמד בהסכם, ללא שנודע לו כי קיימות דרישות נוספות.

לאחר שעיינתי במלוא כתבי הטענות, אני מוצאת כי המבקשת איחרה בהגשת הבקשה, אך הציגה טעם למחדל, באי קבלת כתב התביעה והסתמכות על התנהלות גרושה, הנתבע מס' 1. תוכן הסכם הגירושין, לפיו התחייב הנתבע מס' 1 לשאת בחיובים למשיב, אינו מפטיר את המבקשת מחבותה כלפי המשיב, שאינו צד להסכם, אלא הסתמכותה עליו מהווה טעם למחדליה. נימוקים אלה גם מצדיקים הארכת מועד לקבלת הבקשה ללא בחינת המסירות להוריה, אשר עדיין לא ברור אם נמסרו במען המבקשת, המופיע במשרד הפנים.

כדברי המבקשת, לאחר ביטול פסק הדין ובירור התשלומים, שבוצעו ע"י הנתבע מס' 1, יהיה עליה לפנות להסדר, והגנתה בשלב זה חלקית, אך ראוייה לבירור.