תא"ק 22520-01-12 עירית ירושלים נ' אושן 17 בע"מ

1.הנתבעת מפעילה עסק הידוע כמועדון האומן 17 בירושלים (להלן העסק).

2.בחודש ינואר 2012 הגישה התובעת תביעה כספית בסדר דין מקוצר בסכום של 1,625,266 ₪ המהווה חוב ארנונה לתקופה שמחודש אפריל 2007 ועד לחודש דצמבר 2011.

3.במסגרת הבקשה לרשות להתגונן טוענת הנתבעת והתובעת אף מאשרת זו כי שולם על חשבון החוב סכום של 400,000 ₪.

הנתבעת מוסיפה וטוענת העסק אותו היא הפעילה לא היה מסווג באופן ספציפי ורק לאחר מו"מ עם התובעת סוכם כי העסק יוגדר כ"בר קולנוע אלטרנטבי" לעניין חישוב הארנונה סוכם כי זו תחושב כמועדון המוגדר כבתי קולנוע ותיאטראות. במועד מאוחר יותר נטען כי התובעת חזרה בה מסכום זה.

4.דיון שהתקיים בבקשה חזר ב"כ הנתבעת על טענתו כי יש לסווג את עסקה של הנתבעת כבר קולנוע אלטרנטיבי.

מנגד טוענת התובעת כי הסיווג לו טוענת הנתבעת אינו קיים ומשום כך אף לא ניתן היה להגיע לסיכום כנטען על ידי הנתבעת.

עוד טוענת התובעת כי שאלת סיווגו של נכס נתונה על פי הדין לסמכותו הבלעדית של מנהל הארנונה. בהמשך נטען כי הנתבעת לא הגישה ערר על הסיווג.

5.מעיון בחומר שבתיק עולה כי בחודש אפריל 2013 הגישה הנתבעת עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים כשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ובו עתרה בין היתר לבטל ו/או לשנות את חיובי הארנונה שהוטלו על העסק תוך שהיא מתעלמת מהשימוש בפועל בנכסים בחוסר סבירות קיצונית ולחילופין לסווג את העסק על פי סווג של בתי תרבות ומוזיאונים.

עתירה זו טרם הוכרעה.

עתירה זו הוגשה למעלה משנה מהמועד בו הוגשה התביעה בתיק זה.

6.לאחר שקילת טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המחלוקת בין הצדדים דינה להיות מוכרעת במסגרת העתירה המינהלית שהוגשה שבמסגרתה הועלו בעיקרן אותן טענות שהועלו במסגרת הבקשה לרשות להתגונן.