תא"ק 22334-05-15 סעדיה נ' מועצה מקומית עראבה

בעניין: מחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן 

1.ביום 12.5.15 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 295,183 ₪. התובע הוא עוסק מורשה הפועל באמצעות העסק ששמו מת"מ – בית התקשורת (להלן "העסק"). התובע השתתף במכרז מס' 3/2012 להקמת פינות אופק חדש ועוז לתמורה בבתי ספר בעראבה. התובע זכה במכרז ונחתם עימו הסכם בים 15.5.12 לפיו היה עליו לבצע את העבודות תמורת 417,261 ₪ כולל מע"מ. התובע טוען בכתב התביעה כי עד פרסום המכרז רוב העבודות מסוג זה אם לא כולן הועברו ללא מכרז לחב' בשם אינפורמטיקה (להלן "החברה") שאחד מבעליה הוא מונדר זינה (להלן מונדר). נטען כי מונדר היה בקשר הדוק עם מנהל מח' החינוך במועצה מר גבר נסאר (להלן "גבר") והוא זה שיצג את החב' מול המועצה. נטען כי מי שהשתתף במכרז הוא יוסף עאסלה (להלן "יוסף") שעובד עם החברה. נטען כי לאחר פתיחת תיבת המכרזים הסתבר כי הצעת התובע היא הצעה זולה ביותר. בשלב זה ניסו גורמים במועצה להטיל דופי ביכולת התובע לקיים את חלקו במכרז בטענה שהוא הציע מחיר נמוך מדי. ועדת המכרזים לא קיבלה טיעון זה. התובע טוען כי באופן תמוה גבר מינה את מונדר לפקח על ביצוע העבודות. התובע טוען כי בירורים שערך העלו כי לא היתה החלטה פורמלית של גורם מוסמך למינוי של מונדר כמפקח והעסקתו של מונדר ע"י המועצה לא נעשתה כדין. עוד מודגש כי בשל אופן המינוי לא ניתנה לתובע אפשרות להתנגד למינוי בשל ניגוד עניינים. התובע טוען כי מונדר לא הסתיר את העויינות שלו כלפיו וניסה לפגוע בעבודתו ע"י פנייה למנהלי בתי הספר בהם בוצעו העבודות כדי שיכתבו מכתבים בגנות התובע.

2.התובע טוען כי עם תחילת שלב התכנון ולאחר ביקורים בבתי הספר התברר שהמכרז נבנה בצורה רשלנית המנותקת מהדרישות ואילוצי התכנון בשטח. התובע טוען כי לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר לרבות גבר ותמים סעדי (להלן "תמים") הוחלט לא להצמד לתכנון המקורי של המכרז ולהתחיל בביצוע העבודות ושינויים שאושרו ע"י אותם גורמים. נטען כי הנתבעת ערכה ישיבה במהלכה אושרה הגדלת התקציב לביצוע הפרוייקט בהתאם לאותם שינויים.

3.התובע טוען כי לבקשתו של מונדר העביר ביום 29.6.13 חשבון ביניים ע"ס 516,338 ₪ לאחר שהפירוט של אותו חשבון הועבר לבדיקתו של מונדר. התובע טוען כי חשבוניות אותן הגיש למועצה ביום 2.5.13 הועברו לאישור משרד החינוך ואושרו, תוך העברת התקציב הנדרש למועצה. התובע כי למרות שהמועצה קיבלה את כל התקציב הנדרש בהתאם לחשבון הביניים, העבירה המועצה לתובע רק 330,456 ₪.

4.התובע טוען כי לאחר קבלת התשלום החלקי בגין חשבון הביניים המשיך בביצוע העבודות לפי המכרז והעביר למונדר פירוט של העבודות שביצע. נטען כי באותו שלב הפסיק מונדר לענות לפניות התובע בדבר אישור העבודות הנוספות ולכן החשבון הסופי הועבר לגבר. נטען כי לאחר הגשת החשבון הסופי החלו לצוץ טענות מן הגורן ומן היקב בעטיין לא שולמו הכספים. התובע טוען כי פנה למועצה בעניין זה והמועצה גררה אותו במשך זמן רב ותירוצים שונים עד שלא נותרה לו ברירה אלא להגיש את התביעה. סכום התביעה הוא ההפרש בין החשבון הסופי ע"ס 620,773 ₪ לבין הסכום ששולם באופן חלקי בגין חשבון הביניים בסך של 330,546 ₪.

5.ביום 1.9.15 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן. הבקשה נתמכת בתצהיר של מונדר ותצהיר של גבר. נטען כי המכרז פורסם על בסיס אומדן של 660,000 ₪ כאשר המציעים אמורים היו לתת הנחה מהאומדן. נטען כי כיוון שהצעתו של התובע היתה נמוכה משמעותית מהאומדן, הוזמן התובע לישיבת ועדת המכרזים שהתקיימה ביום 7.4.12. רק לאחר שהנתבע השיב לשאלה של גבר לגבי ההצעה הנמוכה והצעתו נבדקה ע"י חב' מלם אינפורמטיקה ונמצאה סבירה, אושרה ההצעה כאשר החב' הסכימה לבקשת המועצה ללוות את ביצוע הפרוייקט ולפקח על עבודת התובע. נטען כי החב' מונדר ויוסף לא השתתפו במכרז. נטען כי הטענות שמעלה התובע נגד מונדר אינן מובנות שכן הצעתו של התובע אושרה ע"י ועדת המכרזים בהסתמך על חוות דעתו של מונדר. נטען כי מונדר וגבר בדקו את העבודות והציוד שסיפק התובע ומצאו בהם ליקויים רבים ביום 4.9.12. לפיכך התקיימה ישיבה בה השתתף התובע ביום 20.9.12 ובמסגרתה התחייב התובע לתקן את הליקויים. הליקויים לא תוקנו ולכן שלח מונדר מכתב לתובע ביום 20.10.12. נטען כי גבר התקשר לתובע ביום 22.10.12 וגילה כי התובע בחו"ל. נטען כי הנתבעת שילמה לתובע סך של 400,547 ₪ למרות שהתובע לא תיקן את הליקויים ולא סיפק את הציוד החסר כאמור ברשימת הליקויים שהכינו מונדר וגבר. עוד נטען כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי של יותר משלוש שנים. נטען כי יש למחוק את כותרת התביעה כיוון שהתובע לא קיים את תנאי ההסכם. עוד נטען כי סכום התביעה אינו מבוסס על תנאי ההסכם ואינו מאושר ע"י המועצה ולכן אינו סכום קצוב המבוסס על ראיות בכתב.

6.ביום 2.11.15 הוגשה תגובת התובע. נטען כי לתביעה צורפו ראיות רבות בכתב שהן מעבר לדרישה מינימלית של ראשית ראיה כאמור בפסיקה. נטען כי החשבוניות והחשבונות שערך התובע נערכו בהתאם במכרז ולאישורים שנתנה הנתבעת לביצוע העבודות כחריגה / תוספת נוכח המפרט הרשלני של המכרז שלא התאים למציאות בשטח ולדרישות בתי הספר. נטען כי החריגות אושרו בישיבת המועצה מיום 26.11.12 במסגרתה אושרה הגדלה בשיעור של חמישים אחוז מסכום ההצעה המקורית. נטען כי יש לדחות גם את בקשת הרשות להתגונן שכן כל הטענות שהעלתה הנתבעת נסתרו ע"י המסמכים שצורפו לתביעה, לבקשה ולתגובה. נטען כי דוחו"ת הליקויים נמסרו לתובע רק במועד בו התגלתה מחלוקת. נטען כי האמור בדוחו"ת אלה אינו נכון כמפורט בסעיף 54 של התגובה. נטען כי הנתבעת המשיכה ושילמה לתובע כמאה שמונים אלף ₪ מס' חודשים לאחר דוחו"ת הליקויים הנטענים. התובע חוזר על הטענה לפיה הנתבעת לא שילמה לו כארבעים אלף ₪ למרות שסכום זה אושר ע"י מונדר. במענה לטענת השיהוי נטען כי כל הפניות של התובע כדי להסדיר את העניין נדחו באמתלות שונות. נטען כי סירובה של הנתבעת לשלם עבור העבודות שבוצעה מהווה הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת תום הלב המוטלת על הנתבעת כרשות מקומית.

7.ביום 19.12.15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע. נטען כי התביעה מתייחסת לעבודות שבוצעו מעבר להסכם מכוח תוספות שהתובע ביצע מבלי שקיבל אישור ממורשי החתימה במועצה ולכן סכום התביעה אינו קצוב. ב"כ הנתבעת מפנה להוראות סעיף 192 וסעיף 193 לצו המועצות המקומיות (א') התשי"א – 1950 לפיהן כל התחייבות כספית מחייבת הזמנה כדין חתומה ע"י ראש המועצה, הגזבר והחשב המלווה. נטען כי פרוטוקול מליאת המועצה שצורף לתגובה הוא תנאי ראשוני שחייבת המועצה לעשות לפני שהיא מגדילה חוזה ואינו מהווה הזמנה. עוד נטען כי פרוטוקול מליאת המועצה לא מוכיח שהתובע ביצע את העבודות הנוספות. נטען כי הפרוטוקול שצורף לתגובה אינו קשור למכרז אלא לפרוייקט אחר בבי"ס אלבטוף בסך של 220,500 ₪, אותו התכוונה המועצה למסור לתובע במסגרת המכרז הקיים באמצעות הגדלת החוזה, אך לא עשתה כן כיוון שהתובע לא עמד בתנאי המכרז.

8.לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק את כותרת התביעה מהטעמים שיפורטו להלן.