תא"ק 22074-11-14 ורדי נ' שוסט ואח'

כתב התביעה נמסר למבקשת ביום 17.11.14 לידי בת משפחתה

פס"ד ניתן ביום 26.1.15.

ביום 12.2.15 הגישה המבקשת בקשה לביטול פס"ד בקשה זו לא נתמכה בתצהיר ולא פורטו בה טענות הגנה הנתמכות באסמכתאות.

ביום 26.4.15 הגישה המבקשת מסמכים המעידים על בקשה שהוגשה ללשכה לסיוע משפטי, אך בקשתה לא הייתה בליווי תצהיר ערוך כדין וטענות הגנה.

ביום 14.5.15 הוגשה בקשה למתן אורכה להגשת בקשה לביטול פס"ד.

ביום 3.6.15 הוגשה בקשה לביטול פס"ד.

מונחת בפניי בקשה להארכת מועד וביטול פס"ד שניתן ביום 26.1.15 בהעדר הגנה כנגד המבקשת בעניין תביעה כספית בסך 50,998 ש"ח בגין הפרת הסכם שכירות מכח ערבותה להסכם (לפי הפירוט כדלקמן: במעמד חתימת החוזה התחייבו הנתבעים לשלם סך של 10,500 ₪,דמי שכירות חודשיים בסך 4,720 ₪ בגין חודשים אפריל, מאי ויוני 2014 בסך של 14,160 ₪,חשבון ארנונה 13,221 ₪,חשבון חשמל סך של 2,149 ₪,וועד בית 2,310 ₪,אגרת ביוב 163 ₪,עלות שיפוץ לאחר עזיבה 8,495 ₪-סה"כ 50,998 ₪).

הארכת מועד:

המבקשת הגישה את הבקשה לביטול פס"ד נתמכת בתצהיר ערוך כדין ביום 3.6.15 בעוד פס"ד ניתן ביום 26.1.15. ביום 5.2.15 קיבלה המבקשת את פס"ד בביתה. ביום 12.2.15 הגישה המבקשת בקשה לביטול פס"ד אשר לא נתמכה בתצהיר ולא פורטו בה טענות הגנה של המבקשת, ועל כן בעניין זה ניתנה החלטה ביום 15.2.15. המבקשת טוענת כי עם קבלת כתב התביעה פנתה אל לשכת הרווחה לצורך פנייתה ללשכה לסיוע משפטי ובחינת זכאות לקבלת סיוע משפטי, חינם. במקביל פנתה המבקשת לב"כ המשיבה ועדכנה אותה במצבה וביקשה להגיע עמה להסדר פשרה. רק ביום 29.4.15 אושר למבקשת סיוע משפטי וביום 4.5.15 הגיעה המבקשת לפגישה עם בא כוחה. ביום 13.5.15 הגישה המבקשת בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פס"ד. המשיבה בתגובתה טוענת כי הבקשה לביטול פס"ד הוגשה באיחור ומן הטעם הזה יש לדחות את בקשת המבקשת. המבקשת כאמור הגישה תחילה בתוך המועד של 30 יום ממתן פס"ד בקשה שנחזית כבקשה לביטול פס"ד ואולם לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין ולא פורטו בה דיו טענות ההגנה. למרות ההחלטה מיום 15.2.15 המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד רק בחלוף המועד וכ-4 חודשים לאחר מתן פס"ד, וכן בקשה לביטול פס"ד נתמכת בתצהיר ערוך כדין כ-5 חודשים לאחר מתן פס"ד. מכאן, שהן הבקשה להארכת מועד והן הבקשה לביטול פס"ד הוגשו באיחור ניכר, והמחדל רובץ לפתחה של המבקשת. יחד עם זאת,אני סבור כי פנייה לאגף לסיוע משפטי שאורך זמן לא קצר מהווה טעם מיוחד שיש בגינו לבחון את יתר המרכיבים בבקשה לביטול פס"ד בבחינת ריפוי המחדל בתשלום הוצאות המשיבה בכפוף לטענות ההגנה וסיכויי ההצלחה של המבקשת.

ביטול מחובת הצדק:

לאחר עיון בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי אין מקום לבטל את פס"ד "מחובת הצדק" ואולם יש מקום לבטלו משיקולי דעת בימ"ש. ביום 3.6.15 הוגשה בקשה לביטול פס"ד. פס"ד ניתן בהיעדר הגנה כנגד המבקשת ביום 26.1.15 על בסיס אישור המסירה מיום 17.11.14 אשר נמסר לבת משפחתה של המבקשת. המבקשת בבקשתה אינה מתייחסת כלל לעובדה כי כתב התביעה נמסר לידיה ביום 17.11.14 וטוענת רק כי לא זומנה לדיון ומוסיפה כי יצרה קשר עם ב"כ המשיבה וביקשה ממנה כי זאת תעדכן אותה כאשר יתקיים דיון. טענת המשיבה כי לא נקבע מועד כל עוד לא הגישה המבקשת בקשת רשות להתגונן. המשיבה בתגובתה טוענת כי מסירת כתב התביעה בוצעה כדין למבקשת ביום 17.11.14. אני סבור כי אין פגם באישור מסירת כתב התביעה לידי המבקשת. המבקשת אף מודה כי ידעה אודות כתב התביעה ואף ניהלה מו"מ עם ב"כ המשיבה להסכם פשרה. מו"מ בין צדדים אינו מהווה עילה למתן ארכה כל עוד לא ניתנה הסכמה מפורשת של המשיבה. המבקשת אף לא הגישה כל בקשה לתיק בית המשפט בעניין המו"מ ולא ביקשה הארכת מועד להגשת הבר"ל טרם מתן פס"ד וחלוף המועד להגשת בר"ל, והדבר עומד לחובתה. לפיכך, נראה כי פס"ד אינו פגום ואין לבטלו "מחובת הצדק".