תא"ק 21810-07-16 ניר קידוחים (מיקרופייל) בע"מ נ' מ.י.ד.ר. - פסגות ייזום ,בניה ופיתוח בע"מ

1.לפני בקשת הנתבעת לביטול צוי עיקול זמני שהוטלו במעמד צד אחד בימים 1/07/16 ו-

31/07/16.

2. ביום 24/08/16 התייצבו הצדדים לפני לדיון בבקשה, המצהירים נחקרו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה .

המסגרת הנורמטיבית:

3. בעת הדיון בבקשה לביטול עיקול זמני, דן בית המשפט מבראשית בשאלה האם

אכן התקיימו התנאים הנדרשים למתן צו העיקול, שמלכתחילה ניתן במעמד צד אחד, ולכן

יש לדון עתה בבקשה לביטול העיקול כבקשה להטלת עיקול (רע"א 8420/96 דן מרגלית נ'

בנק משכן, פ"ד נא(3) 789).

4. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 קובעות שורה של תנאים, אשר בהתקיימם יוטל צו עיקול זמני בתובענה כספית. ראשית, על בית המשפט להשתכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיום עילת תביעה (תקנה 362(א)). שנית, על מבקש הסעד להראות בראיות מהימנות לכאורה שקיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול הזמני יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב)). ככל שמצליח התובע לשכנע את בית המשפט בשני אלו, על בית המשפט לשקול שיקולים של מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות (תקנות 362(ב)(1)ו- 362(ב)(2)).

5.בשלב זה של הדיון במתן הסעד הזמני, אין בית המשפט נזקק להכרעה בזכויות הצדדים, ולפיכך אין מקום כי בית המשפט יערוך ניתוח מקיף של הראיות ואין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית (ראה: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פד"י ל"ח (4) 105, 109-108).

6.על מערכת האיזונים שנקבעה בתקנות להבחן לאורו של חוק יסוד כבוד אדם וחירותו ובעיקר סעיף 3 לחוק שעניינו שמירה על זכות הקניין של הפרט (אין פוגעים בקניינו של אדם). מהות צו העיקול היא למנוע שינוי במצבו של הנתבע לרעה עד למועד פסק הדין ולכן רלוונטית השאלה האם הנתבע עומד להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את ביצוע פסק הדין.