תא"ק 21267-06-14 מועצה אזורית יואב נ' טובים

בפניי בקשה מטעמו של המבקש לביטול פסק דין שניתן ביום 1.11.2014, בהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן מטעמו.

המבקש טען בבקשתו כי אכן קיבל את כתב התביעה, אך הוא לוקה בחסר, ונעדר מסמכים חשובים, ולכן לא היה ביכולתו להתגונן כראוי. המבקש סובל מפריצת דיסק. עורכת דין מטעמו של המבקש פנתה לבאי כוח המשיבה לקבל מסמכים הנחוצים לפרשת ההגנה, אלא שנדרשה להציג ייפוי כוח. המבקש לא הגיע לחתום על ייפוי הכוח בשל מצבו הרפואי, וכתב התביעה נשתכח ממנו. המבקש לא ידע על מועד הדיון, ומשכך לא התייצב לדיון. יש מקום לברר את טענות ההגנה שהועלו בבקשה לביטול פסק הדין מטעמו, שכן באמתחתו טענות הגנה חזקות.

מן הראוי לציין כבר בשלב זה כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה מטעמו של המבקש, ולכן לא נקבע מועד לדיון, ולא התקיים דיון, וטענת המבקש בעניין זה נטולת יסוד.

המשיבה הגישה תגובה מטעמה והביעה התנגדות לבקשה לביטול פסק דין, ותשובה לתגובה זו, כנדרש בהחלטתי מיום 30.5.2015, לא הוגשה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין, אך בשים לב לחולשת טענותיו של המבקש, כפי שיפורט בהמשך, מצאתי לנכון להתנות את ביטולו בתשלום הוצאות, ובהפקדת כספים לקופת בית המשפט על ידי המבקש.

המבחנים העיקריים לצורך ביטול פסק הדין הינם- האם הוצגו טעמים המצדיקים את אי הגשת כתב ההגנה, או הבקשה למתן רשות להגן, בתוך המועד שנקבע בדין, והאם המבקש העלה טענות הגנה הראויות לבירור, כאשר בשלב זה של ההליך המשפטי אין מדקדקים בבדיקת הטענות, או בדרכי הוכחתן, וכן יש ליתן את המשקל המתאים לכך שזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות הינה בבחינת זכות יסוד.

יש לציין שהבקשה נערכה בגוף שלישי, למרות שהיא משמשת גם כתצהיר, כך לפחות כעולה מסיפת הבקשה, ומכאן שלא עומד בפניי תצהיר שנערך בגוף ראשון, ועל פי הכללים שנקבעו בדין לעניין זה, ודי בכך כדי להורות על דחיית הטענות שבעובדה שהעלה המבקש.

מכל מקום, מכיוון שאין חולק שכתב התביעה הומצא למבקש, אלא שנשתכח ממנו, כך לטענתו, הרי שאין מקום להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבחובת הצדק.

המבקש טען שהוא סובל מפריצת דיסק בגבו אלא שלא צורף כל מסמך לצורך תמיכה בטענה זו, ולא ברור כיצד עניין זה קשור לאי הגשתה של הבקשה למתן רשות להגן, או לפחות בקשה להארכת מועד להגשתה, ובפרט בשים לב לטענת המבקש שפנה לעזרתה של עורכת דין המוכרת לו לאחר שכתב התביעה הומצא לו.

המבקש טען שעורכת דין שסייעה לו פנתה לבא כוח המשיבה לצורך קבלת מסמכים, אלא שהתבקשה להציג ייפוי כוח, והיה בכוונתו להגיע למשרדה ולחתום עליו, אלא שהדבר נדחה לאור מצב בריאותו שאינו שפיר, ולאחר מכן "נשתכחה התביעה". כפי שצוין לעיל, המבקש לא טרח להציג מסמכים לגבי מצבו הרפואי, ובכלל זה שנבצר ממנו להתנייד במשך תקופה ארוכה, והטענה נטענה באופן כללי וסתמי. מעבר לכך, לא צורפה פנייה בכתב מטעמה של אותה עורכת דין, הגם שהדעת נותנת שדרישה לגילוי מסמכים יש להפנות בכתובים, ובאופן מסודר ומפורט.

המבקש לא פירט מהם אותם מסמכים שהתבקשו באמצעות עורכת הדין מבאי כוח המשיבה לצורך הכנת פרשת ההגנה.

המבקש לא טרח להציג תצהיר מטעמה של עורכת הדין, שלפי הטענה פנה אליה, לצורך תמיכה בטענותיו.

המבקש לא הבהיר מדוע לא הוגשה בקשה לבית המשפט לצורך מתן ארכה להגשת בקשה למתן רשות להגן מטעמו, ממועד המצאת כתב התביעה, ביום 2.7.2014 (לפי אישור המסירה), ועד למועד מתן פסק הדין ביום 1.11.2014, הגם שחלפה תקופה ניכרת של כארבעה חודשים.

מהמקובץ לעיל, קשה לומר שהמבקש התייחס באופן ראוי ובכובד ראש להליך המשפטי.

המבקש לא פירט במידת הפירוט המתבקשת לגבי טענות ההגנה העומדות לו, לטענתו, שככל שיתקבלו יהיה בהן כדי לדחות את פרשת התביעה, או לפחות את חלקו הארי של החוב הנטען.

המבקש טען בעניין זה- "לא ידוע בגין אלו שנים מבקשת התובעת לחייב את המבקש ויכולה לעלות טענה של התיישנות החוב או חלקו" (ס' 18). "הנתבע, הינו אב חד הורי, חולה אינו עובד ואינו משתכר ומגיעות לו הנחה מהתובעת ואף מחיקת חובות" (ס' 19). "כתב התביעה, שהוגש על ידי התובעת, הינו אינו מדויק עובדתית ומשפטית, היות ובין היתר המבקש לא קיבל לידיו פירוט איך נוצר החיוב" (ס' 41). "... כפי שמלמד התצהיר התומך בבקשה זו, לנתבע הגנה מוצקה כנגד התביעה" (ס' 43).

לכתב התביעה צורפו מסמכים שבם פורטו החיובים הכספיים לפי תקופות, ובכלל זה מסמך פירוט מרכז, ולכן הטענות שהעלה המבקש באשר לאי ידיעתו לגבי פירוט החוב הנתבע, אין להן על מה לסמוך.

המבקש טען שעקב מצבו הוא זכאי להנחות, ואף למחיקת חובות, אל שטענה זו נטענה באופן כללי, שלא לומר סתמי, ובכלל זה לא פורטו מהן הכללים המקנים למבקש את הזכות למתן הנחות, או למחיקת החובות.