תא"ק 20933-07-16 גזר נ' מוארמן

1.בפני בקשה למחיקת כותרת של תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגד המבקש.

2.לטענת המבקש יש להורות על מחיקת כותרת מאחר ואין הסכם בכתב לתקופה אליה מתייחסת התביעה וכן שהסכומים המפורטים בתביעה עומדים בסתירה למסמכים .

3.המשיב מתנגד לבקשה.

4.לכתב התביעה צירפה המשיבה המסמכים הבאים: חוזה שכירות בין המשיבה לבין מנהל מקרקעי ישראל, זכרון דברים לעיבוד קרקע בין הצדדים, פסק בוררות הנחתם בין הצדדים שאושר ע"י בימ"ש מחוזי ת"א, צ'ק חתום ע"י המבקש לפקודת המשיבה, חשבונית שהנפיקה המשיבה עבור המבקש בגין דמי שימוש וסיכום פגישה מיום 26.3.09.

5. בע"א 688/89 הילולים נגד בנק המזרחי (פורסם בנבו), נקבע:

"לצורך התקנות 202(1)(א) ו- 203די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית, ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה. כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים כדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה, אך אם אלו לא צורפו, אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא ייענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן, שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו (ראה לעניין זה גם את החלטתו של השופט ש' לוין ברע"א 3545/90 [7] הנ"ל)."

6.בר"ע 104/86 אסתר ביטון נ' אליהו פרץ, פ"ד מ(1) 787 נקבע:

" די בהבאת ראיה בכתב לחוזה עצמו, ואין צורך להביא ראיה בכתב אף לעניין הפרת החוזה כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר. עמד על כך השופט ח' כהן בהמ' 609/65 [1], בעמ' 240:  

"עילת התביעה שם (בע"א 236/64[2] - מ' ב"פ) היתה הפרת החוזה, והשופט בבית-המשפט המחוזי היה סבור כי למען הכשיר את התביעה לסדר-דין-מקוצר, צריכה להיות קיימת ראיה בכתב על ההפרה, ובראיה בכתב על עשיית החוזה או קיומו לא סגי. בא בית-משפט זה ופסק שדי בראשית-ראיה, ואין צורך בראיה בכתב על העילה כולה; הוכח קיום החוזה בראיה בכתב, כשרה התביעה על הפרתו לבוא לפני בית-המשפט בסדר-דין-מקוצר. והוא הדין כאן: משיש בידי התובע ראיה בכתב על עשיית ההסכם וקיומו, מותר לו לתבוע, בסדר-דין-מקוצר, לא רק אותן תביעות שהזכות לתבען קבועה בהסכם עצמו, כי אם גם כל אותן התביעות הנובעות מהפרתו או מסיכולו של ההסכם" "