חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"ק 20926-07-15 כגן נ' גולן ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
20926-07-15
22.2.2016
בפני הרשם:
הבכיר ניר זיתוני

- נגד -
מבקשים/נתבעים:
1. עילאי גולן
2. עדני גולן
3. פנינה גולדשטיין

משיב/תובע:
צבי כגן
עו"ד שמעון כנעני
החלטה

בעניין: מחיקת כותרת

1.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 40,000 ש"ח בגין חלקו של התובע (שליש) בנכס בקיבוץ נחשולים אשר הושכר על ידי התובע, רחלי בירן ואראלה כגן, לנתבע 1 (להלן: "עילאי") בהסכם מיום 1.1.12 (להלן: "ההסכם"). בסעיף 11 (א) של ההסכם נקבע כי אם השוכרים לא יפנו את המושכר מיד עם סיום השכירות ישלמו השוכרים למשכירה 200 ש"ח עבור כל יום נוסף בו ישהו במושכר. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים המשיכו להתגורר במושכר לאחר תום תקופת ההסכם, שהסתיימה ביום 1.1.13, ולמשך 20 חודשים, וכך נצבר חוב בסך כולל של 120,000 ש"ח.

2.הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת במסגרתה נטען כי יש למחוק את כותרת התביעה כיוון שרק עילאי הוא צד להסכם.

3.ביום 3/1/16 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי הנתבע 2 הוא הנתבע הדומיננטי כפי שעולה משתי הבקשות למתן אורכה שהגיש לתיק בשמו ובשם הנתבעים האחרים. נטען כי אין חולק שכל הנתבעים גרו בנכס והנתבע 2 פשוט חתם בשם שלושתם כיוון שטיפל בשמם בכל הנושאים הנוגעים לנכס. נטען כי הנתבע 2 מבקש לאחוז את המקל בשני קצותיו – כשנוח לו הוא חותם בשם הבן והאימא וכשלא נוח לו הוא מבקש למחוק את הכותרת כיוון שלא כל הנתבעים חתמו על ההסכם. ב"כ התובע טוען כי אם היתה טענה לפיה הנתבעים שלא חתמו על ההסכם לא התגוררו בנכס, היה מקום לדון בשאלה האם יש לחייבם מכוח ההסכם בהעדר קשר חוזי ישיר. המצב שונה כאשר הנתבע 2 מודה כי הנתבע 1 והנתבעת 3 גרו איתו בנכס. נטען כי המקרה שלפנינו הוא דוגמא מפורשת לחוזה מכללא כלפי שאר הנתבעים המתגוררים בנכס, שלא חתמו על ההסכם כיוון שהנתבע 2 חתם בשמם.

4.בהתאם להחלטתי מיום 20/1/16 התיק בשל למתן החלטה על בסיס האמור בבקשה ובתגובה.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת ללא צו להוצאות מהטעמים שיפורטו להלן.

6.תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת להגיש תביעה על סכום קצוב בסדר דין מקוצר הבא מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. בנסיבות המקרה שלפניי אני מקבל את טענת ב"כ התובע לפיה הסכם השכירות כולל התחייבות מכללא גם של הנתבעים 2 ו – 3 שאינם נחזים להיות חתומים על ההסכם. ההסכם נוקט בלשון רבים כאשר הוא מדבר על שוכרים. בהליך הקודם שהתקיים בין הצדדים במסגרת תביעת הפינוי, אישרו הנתבעים למעשה כי התגוררו בנכס בהתאם להסכם. במצב דברים שכזה די בהוראת ההסכם עליה מסתמך התובע כדי לאפשר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד כל הנתבעים.

7.מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות שכן לא ניתנה התייחסות מספקת במסגרת כתב התביעה לכך שניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד כל הנתבעים מכוח ההסכם למרות שההסכם נחזה להיות חתום רק על ידי הנתבע 1.

8.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת ללא צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>