תא"ק 20576-03-16 מ. ל. ט. מבנים בע"מ נ' עיריית טייבה

בתיק זה שולמה קרן התובענה על סך 150,034 ₪ . מדובר בתביעה שהוגשה ביום 9.3.16 וביום 22.5.16 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה. ביום 9.7.16 ביטלתי את פסק הדין מתוקף שיקול הדעת, שכן סברתי שבפי הנתבעת טענות הגנה לכאוריות המצדיקות את מתן יומה בביהמ"ש. במעמד ביטול פסק הדין על בסיס טיעוני הצדדים, הצעתי, כי יגיעו להסכמה גם בשאלת ההוצאות. ביום 27.7.16 עתרו הצדדים במשותף למתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית לפיה הם יסכמו בקצרה בשאלת הוצאות ההליך ועל בסיס זה תינתן החלטתי.

התובעת טוענת להוצאות בסך של 30,913 ₪ הכוללות הוצאות הן בגין תובענה זו והן בגין פתיחת תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין. הנתבעת מצידה חוזרת על כך שלא הומצא לידיה כתב התביעה ובשל כך ניתן כנגדה פסק דין בהעדר הגנה (טענה שלא קיבלתי במסגרת החלטתי לביטול פסק הדין). בנוסף היא טוענת שיש להתחשב בסבירות ההוצאות והצורך בהוצאתן בעוד שהסכומים הנתבעים אינם סבירים. בפועל הגורם שנשא בתשלום הינו מפעל הפיס ולא הנתבעת, דבר שהיה ידוע לתובעת ולמעשה היא עדכנה את הנתבעת ביחס לכך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה אין מקום להשית הוצאות בגין ניהול הליכי ההוצל"פ. לדידי התובעת מיהרה בנקיטת הליכים באופן שהגדיל את ההוצאות ומבחינת השתלשלות האירועים אני סבורה, כי אין כל סבירות בהשתת הוצאות אלה על הנתבעת.

בהליך דנן סבורני שהנתבעת התמהמה בהתנהלותה בהליך באופן שהאמיר את ההוצאות, וטיעוניה בדבר חוסר אחריותה לנוכח העובדה שגורם אחר נשא בהוצאות ההליך, דינם להידחות. בסופו של יום החוזה עליו מבוססת התביעה נחתם אל מול הנתבעת וכצד להליך והיה עליה לפעול באופן מידי עת הובא לידיעתה.

לפיכך אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום שכ"ט ב"כ התובעת בסך של 12,447 ₪. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות בסך של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

אני מורה על השבת אגרת המשפט ששולמה, לידי התובעת באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, א' תשרי תשע"ז, 03 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.