תא"ק 20310-05-16 שפיר נ' אלי ואח'

לאחר עיון נוסף בכתב התביעה על רקע טענות הצדדים בענין סדר הדין לברורה של תביעה זו, מצאתי מקום לציין ולהורות כדלקמן:

1.הגשת תביעה בסדר דין מקוצר הינה בבחינת הטבה דיונית שמאפשרות התקנות לתובע ועל מנת להנות מזו עליו להקפיד הקפד היטב על אופן ניסוחה של תביעתו ולוודא כי זו עומדת בתנאים הנדרשים ע"פ תקנה 201(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (או כל חלופה אחרת).

2.במקרה דכאן, כבר בהחלטה מיום 15.6.16 העיר בית המשפט אודות נוסחה של התביעה הנושאת אי אחידות וקושי בפרט בכל הנוגע לזהותם של הנתבעים ולסך הנתבע, אשר כידוע, צריך שיהא בבחינת "סכום קצוב".

3.התובע מצידו עומד עדיין על ברור תביעתו בסדר דין מקוצר תוך שהוא מתיימר ליתן מענה לקשיים שבנוסח התביעה ע"י פירוט והבהרות בתגובתו ובסעיף 30 לה – בהתייחס לסכום הנתבע.

4.סבורה אני כי משעה שכתב התביעה כנוסחו המקורי ובאין נוסח מתוקן שאושר, אינו בהיר באופן המצביע מתוכו הוא על קיומם של התנאים הנזכרים, הרי שאין מקום לעמוד על היתרון הדיוני הנזכר. אין מקום למקצה שיפורים ולתיקון התביעה באמצעות התגובה שהוגשה.

כך או כך, נראה כי ישנה מחלוקת כספית הטעונה ליבון בהליך משפטי מלא וממילא, נוכח נוסחו של כתב התביעה, נראה כי ראוי לכפות תיקונו טרם המשכו של ההליך.

אציין עוד בהקשר דכאן כי ההסכמים שצורפו כנספחים א ו-ג לתביעה אינם כוללים כלל את הנתבעת, כי אם את הנתבע לבדו, מציאות מעוררת קושי כשלעצמה הן באין הסבר בגוף התביעה לנסיבות צרופה והן ובוודאי עת מבוקש לעשות שימוש בהסכמים אלו כ"ראיה בכתב" לצורך סדר הדין הנבחר

5.נוכח האמור, נראה כי קיצור הדרך ע"י בחירה בסדר הדין המקוצר עשוי אך להאריכו בזה המקרה וכי יש מקום לברור התביעה בסדר דין רגיל וכן הנני מורה.

6.כן הנני מורה על הגשת כתב תביעה מתוקן בסדר דין רגיל תוך 10 ימים והפעם יוקפד על מלל התביעה, לרבות נקיטת לשון יחיד/רבים לפי הענין.