תא"ק 20150-07-16 בנק לאומי שדרות 10941 נ' יצחקוב ואח'

לפניי בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על דירת מגורים של הנתבעים.

לאחר שעיינתי בכובד ראש בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה שאיני יכול להיעתר לה, ובוודאי לא במעמד צד אחד, וזאת בין היתר בשים לב להשלכה הקשה שבצד הטלת עיקול זמני. אבאר את מסקנתי זו בתמציתיות.

א. התובע לא הוכיח על סמך ראיות מהימנות לכאורה (למצער לא ראיות מספיקות) כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסה"ד [כנדרש בתקנה 374(ב) לתקסד"א].

ב. הטענה כאילו על הנכס רובצת משכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות (סעיף 18 לתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה) אינה מלמדת היא כשלעצמה על כך שהנתבעים מצויים במצוקה כלכלית. בזהירות המתחייבת ניתן לומר שעל דירות רבות בישראל רובצות משכנתאות, ואין בעובדה זו, היא כשלעצמה, כדי ללמד על מצוקה או קושי כלכלי.

ג. הטענה כאילו בשנת 2012 הוטל ע''י רשות המסים עיקול על הדירה (סעיף 19 לתצהיר) אין בה היא כשלעצמה כדי ללמד על קושי כלכלי, ולו מהטעם שמאז חלפה תקופה בת למעלה מ- 4 שנים.

ד. זאת ועוד, גם הטענה כי המשיב מס' 1 ניהל עסק בדמות חנות אופנה אשר נסגרה (סעיף 20 לתצהיר), אין בה כדי להושיע. לא זו בלבד שטענה זו נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי, אלא למעלה מכך, עסקים נסגרים חדשות לבקרים, ואין בדבר כדי ללמד מניה וביה על מצוקה כלכלית של בעל העסק.

ה. גם הטענה כי קיימים חובות נוספים (סעיף 24 לתצהיר) נטענה בעלמא וללא כל ביסוס. מצופה היה כי התובע ידוק פורתא ויידרש לפירוט מדוייק של אותם חובות נטענים.

ו. התובע לא טען כי כנגד הנתבעים או מהם קיימים תיקי הוצל''פ עומדים ותלויים, או כי הנתבעים או מהם נתונים בהליכי פשיטת רגל. כאמור, מצופה היה כי התובע יטען את הדברים, ואף יבסס אותם במסמכים ובראיות.

ז. זאת ועוד, גם הטענה כי נעשו פניות רבות לנתבעים, לא הוכחה. זולת מכתב התראה אחד ויחיד שנשלח ערב הגשת התביעה לבית המשפט, לא צורף דבר. מן הראוי היה לתמוך את הבקשה באותם מסמכים המלמדים על אותן פניות.