תא"ק 20055-06-14 בר נ' הקש

בדיון שהתקיים ביום 22.5.17, הסכימו הצדדים שימונה מומחה לבדיקת השאלה מהו הציוד שהקש השיב לבר, וכפועל יוצא מזה האם קיים חוב של הקש לבר. כמו כן, מה שילם בר להקש, איזה תשלומים שילם הקש לשותפות ומה ההתחשבנות הכספית ביניהם.

ביהמ"ש מינה את עו"ד ורו"ח ליאור שחטר כמומחה לבדיקת הנושאים המפורטים לעיל.

המומחה קבע, כי המלאי שהוערך בכ- 158,400 ₪ שייך לצדדים בחלקים שווים ויש לנהוג באחת מהחלופות:

א. שלום ישלם לעודד 104,078 ₪ ועודד יהיה זכאי ל- 50% מהמלאי המצוי במחסנו של עודד, 50 שלדות של כלי אופן.

ב. שלום ישלם לעודד סך 104,078 ₪, מסכום זה יופחת ערכם של מחצית משווי השלדות כלי האופן בסך 79,200 ₪, כך ששלום ישלם לעודד 24,878 ₪.

בכפוף לכך שהמומחה ישיב לשאלה האם הקביעה של 158,400 ₪ היא טעות או שיש לקבל את המספר שבהסכם שהוא 198,000+ מע"מ.

ב"כ התובע (שלום) טען שהמלאי היה של שני הצדדים ביחד ואין להטיל עליו למכור את המלאי שמאוחסן אצל התובע שנים רבות ללא יכולת למכור אותו. לכן יש לבחור בחלופה שהצדדים יחלקו חצי חצי .

ב"כ הנתבע (עודד) טען, שהתובע הגיש תביעה כספית על סך 250,000 ₪ לא בגין שותפות ולא התייחס למאי שנמצא אצלו ורק במהלך שמיעת הראיות התברר שיש לו מלאי של 100 שלדות.

ולכן הטיעון שהיתה שותפות הוא הרחבת חזית ורצינו לחלוק , ניסינו למכור הוא גם הרחבת חזית – הטיעון ניסנו למכור לא יכול להטען כי זו טענה עובדתית . לגרסתו, התובע מחזיק 100 שלדות והנתבע לא עוסק יותר בתחום ואין לו מה לעשות עם השלדות. לכן לגרסתו, האפשרות ההגונה היא שהתובע ימשיך להחזיק בשלדות.

נספח א' לכתב התביעה הינו הסכם שותפות בין הצדדים, לגבי קניית השלדות.

בסעיפים 11-14 לבר"ל טוען הנתבע מפורשות שדובר בשותפות:

. "מאחר והחנות שלי הינה קטנת מלמדים הרי שבחנות התבצעו התיקונים ואילו בחנותו של התובע שמצויה בסמוך, והינה גדולה משמעותית יותר, אוחסנו כלים וכן ציוד עבודה שרכשנו ביחד.